אם תתבוננו סביבכם, 99% שתגלו מישהו – או מישהי – שנמצאים כרגע בעיצומם של טיפולי פוריות מתישים. בלי להיכנס לסטטיסטיקות, ישראל היא אחת המדינות הידועות בכמות הטיפולים הגדולה שהיא מבצעת בזוגות המתקשים להרות, ולא תמיד ברור אם ה-ויה דולורוזה הזאת, בדרך להריון הנכסף, היא באמת בלתי נמנעת. עינב שקד, שחוותה על בשרה את התענוג המפוקפק, הגיעה לספר האמריקני "שיטת המודעות לפוריות", ולא הבינה איך זה שהמידע החשוב, המרתק והחיוני שמופיע בו לא תורגם עד כה לעברית. שקד, שותפה בהוצאת ספרים, החליטה ליזום את תרגומו והוצאתו לאור בארץ כדי לתת לכל אישה את האפשרות להכיר במלוא מובן המילה את הגוף שלה והתהליכים שהוא עובר בדרך להשגת – או למניעת – הריון.

כי בואו ניזכר לרגע: בשיעורי החינוך המיני, כשצחקקנו סביב נושאים בוערים כמו טמפונים וחזיות, אף אחד לא טרח להסביר לנו איך להכיר באמת את מה שקורה לנו בגוף, והאם אפשר (ועוד איך אפשר!) לזהות את הימים שבהם הגוף מבייץ ולדעת לזהות את הימים הפוריים בוודאות רבה. ולא רק שזה אפשרי, זה גם כל כך טבעי ובסיסי, עד שקשה להאמין שחלק מאיתנו מכירות את גופן רק ברמה של מידת הג'ינס, מידת החזייה והתנוחה המועדפת. בקיצור: בלי להשתמש בקלישאות כמו "קריאת חובה" ו"כל אישה חייבת לעצמה", נגיד רק ש"שיטת המודעות לפוריות" הוא קריאת חובה שכל אישה חייבת לעצמה. אופס.

"שיטת המודעות לפוריות" מאת טוני וושלר (תרגום: ענת גייגר שבתאי, הוצאת "העולם") – 149 ש"ח
להשיג בחנויות הספרים ובאתר ההוצאה