תוציאו אותנו לרגע מהשכונה שלנו, ומיד אנחנו מתחילים להתברבר כמו אחרון התיירים: "מה זה פה מימין, מאמי? ככה נראית פתח תקווה? ומה זה שם, זה כבר הגבול? רגע, אז איפה הכנרת?". ככה לפחות הרגשנו כשנסענו להתקרר קצת בשבת האחרונה בירושלים: אבודים וגוועים, הסתובבנו כל הבוקר בבירה בלי קליטה, חוש התמצאות או כתובת של חומוסיה אחת פתוחה בסופ"ש.

חוש הריח והרעב (וכמה מקומיים שעקבנו אחריהם) הובילו אותנו במזל ל-"מונא", אחת המסעדות היחידות שפתוחות בעיר בשבת (ונשמח לבקר בה כל יום). לאחר לא מעט גלגולים ועם וותק של למעלה מעשור, קיבלה לידיה לפני שנה בערך משפחת מסעדני "מחניודה" את חלל האבן היפה והרומנטי בבית האמנים ההיסטורי של בצלאל. אל המקום הכניסו רוח חדשה ורגועה, תפריט עונתי מודרני (מרמלדה על פטה כבדים, אהבנו), פרטים קטנים וכיפים (כמו סבון ידיים ממוג'י בשירותים!) והולידו מוסד קולינרי נוסף לעלייה לרגל. התחלנו עם מנת טרטר גרבדלקס ספיישל מפתיעה (שהוגשה עם בליני תפו"א בצורת פנקייקס קטנים, קצפת מלוחה ומסקרפונה בלסמי לבן, להרכבה עצמית, 46 ש"ח); וגם סלט אנדיב עם אגסים ביין, רוקפור, דבש ואגוזים (56 ש"ח). משם צללנו ל"קוק-או-ווין" רך ומהמם ששט בבצלי שאלוט, סלקים ורוטב יין מסורתי סמיך עם פירה בצד, בדיוק כמו שצריך (88 ש"ח). המשכנו לפפרדלה טרייה בראגו פטריות, יין לבן וביצה עלומה (פיסת גן עדן ב-69 ש"ח). כל זה נלגם עם כוס מרלו-קברנה סובניון מטוסקנה (Volte dell'Ornellaia) וכוס רוזה מרעננת מצרפת (Château d'Aquéria).

כדי "להוריד את היין", קינחנו במגש שוקולד (בתמונה למעלה): שתי קוביות סניקרס של מוס בוטנים וקראנץ' אורז, צנצנת שכבות מוס לבן, אייריש קרים, שוקולד מריר ובראוניז מכוסה קצפת, וכדור גלידת שוקולד עם טוויל ווניל-קוקוס (42 ש"ח). לסיום ומתחת לאספרסו הקצר והחשבון חיכתה גלויה עם שיר של אבות ישורון, על סוד תורת הגעגועים. נדמה לנו שהרגע גילינו אותו מחדש.

מסעדת מונא – שמואל הנגיד 12, בית האמנים, ירושלים (ניתן לקיים אירועים במקום).
להזמנת מקומות – טל': 02-6222283, ראשון-חמישי החל מ-18:30; שישי 12:30-16:00, ושוב ב-18:30; שבת – החל מ-12:30 ועד אחרון הסועדים.

ואף מילה למירה הדיאטנית. פפרדלה חמאה וחלמון ב"מונא"

שוחים ביין. קוק אה-ווין ופירה בצד, מונא

מי מוצא את מרמלדה בתפזורת? מתוך תפריט חורף "מונא"

[PSGallery=cp4ljd44n8]