16 בדצמבר, 2010

עגבניות שהופרדו בלידתן

הוא לא אחיו הביולוגי, אבל כן אחיו הקוסמולוגי. עופר שני מגיש את רוטב העגבניות של אייל שני

הרוטב הזה הוא תגלית. תגלית שתסייע לכם בהרבה רגעים בחיים. גם כשבאים אורחים, וגם בארוחת ערב קז'ואלית בבית. זה תמיד יהיה רוטב העגבניות כשתכינו פסטה ולפעמים הוא פתאום יופיע בשקשוקה. את המרכיבים שלו כדאי שתמיד יהיה בבית. עגבניות, שמן זית, פלפל חריף, מלח גס (וגם פסטה דה צ'קו).

1. העגבניות: טריות או קופסת שימורים של צ'יריו (cirio). אם טריות, לא חייבים לקלף אותן, תלוי איך מרגישים, בכל מקרה הן הולכות להיות בווק ממתכת יצוקה או במחבת יצוקה או בסיר רחב וטוב בחום הכי גבוה שהגז שלכם יוכל לספק.

2. מתחילים בשמן זית: בנדיבות, ממש בריכה קטנה, אני שם דה-צ'קו, אבל אייל מגוון.

3. לתוך השמן, לפני שהוא חם או כשמתחיל להתחמם משליכים פרוסות פלפל ירוק חריף, צריך להיזהר, הוא יכול להפוך את הפסטה לחריפה בטירוף, שזו בדרך כלל הקארמה של המנה הזו. אין מה לעשות, ברמת החריפות אנחנו לא שולטים זה בא ישירות מהטבע. לפעמים אם אין פלפל ירוק חריף אז אפשר למצוא את עצמנו עם פלפל שאטה אדום חריף, זה קורה לפעמים בלילות הקיץ.

4. ואז, כשהאווירה מתחילה להתלהט מכניסים את העגבניות שחתוכות לארבע לתוך הסיר. קצת מלח. חום הכי גבוה שאפשר, ממש אש, העגבניות בטירוף ומתחילה להיווצר אמולסיה כדבריו של האובסס.

5. כשמתחיל להיווצר נוזל אדום בין גושי העגבניות אפשר להתחיל לחשוב על להנמיך קצת את האש ואף בסופו של דבר לכבות אותה. בשלב הזה יש לנו שם מעיין חם של רוטב אדום שבתוכו טריטוריות של עגבניות רכות.

6. בינתיים בסיר הסמוך הפסטה עומדת לסיים את 11 דקות התהילה שלה. מוציאים אותה לתוך מסננת ושופכים מעליה קצת שמן זית. את כל זה מצרפים אל הרוטב לדקת צריבה על אש חזקה. זה הזמן להתפלל ולקוות שהפלפל החריף לא הרחיק שוב לעשות.

 

 

מכניסים את הפסטה לסיר עם מים רותחים. במחבת הכחולה: הרוטב בבתחילת דרכו (צולם באפריל 2006)

 

 

 

שניה לפני הארוחה. פרמז'ן שנפגש עם מגררת טובה מאוד. לא זוכר את הערב הזה. (צולם באוגוסט 2007)

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה