טיילת צ'ארלס קלור היא פנינה אמיתית ולמרות זאת, עד שלא בא איזה אורח מאמריקה לא ממש מזדמן לנו לבקר בה. ככה זה, אנחנו עונדים את הפנינים היקרות שלנו רק באירועים מיוחדים…

הטיילת מקושטת בספסלים לכל אורכה וכדאי מאד להתיישב על אחד מהם. להניח את התיק לידכם, למתוח את הרגליים קדימה ולהסתכל אל האופק. נדירות הנקודות בעיר שאפשר לראות בהן אופק.

ואם כל ספסל מקדם מחשבות ופעילויות מסוג אחר, אז הספסל על הטיילת המובילה ליפו, לא מקדם כלום. הוא לא בא עם הצעת הגשה ולא עם הנחיות מיוחדות. לשבת ולא לחשוב על כלום. להתמסר לקצב של הגלים, להקשיב לרחש, לעשות מדיטאציה. אם באתם בעת שקיעת השמש, בכלל אין צורך להכביר מילים.

לים יש סגולה מאד ייחודית ומאד חיונית – הוא עושה סדר – מפריד בין עיקר לטפל וממקם את הקלישאות הכי גדולות במקומות הכי גבוהים. כשתפסיקו לחשוב על האוברדראפט או על הקילוגרמים העודפים שנדבקו אליכם בחורף, תדעו שאתם בדרך הנכונה.

הים הוא התושב הכי רומנטי בתל אביב וכדאי לכם להתיידד איתו. שיחת חולין על ספסל זו התחלה טובה.

טיילת צ'ארלס קלור, בדרך מהחוף המערבי ליפו.