תמיד קינאתי באנשים שמצליחים להתנהל בקלילות, לחיות כבדרך אגב ובכלל לחשוב מחשבות חסרות משקל. והשבוע הצלחתי להיות קצת נון שאלאנטית. קיץ, חשבתי, זה לא הזמן להתנער? אז מה אם משמשים עולים 17 שקלים לקילו? עוד רגע הם כבר לא פה ממש כמו המחשבות הטיפשיות האלה.

בחרתי קצת מנומשים, קצת סמוקים וכמה כהים וכבר דמיינתי אותם מגירים מיץ בתוך ה"גאלט" שלי, משתזפים עם הסוכר ונחים להם ברוגע על ערסל הבצק, ככה, ללא תבנית. פרי סטייל. שמחתי שלא צריך לגרור את המיקסר הישן, שלפתי קערה שפכתי קמח, סוכר, קצת מלח, חמאה חתוכה לקוביות, ביצה אחת וכמה כפות מים עם וניל, וזהו. קיפלתי את הבצק בסגנון pip toe, חלק מסתתר חלק מציץ. שמחה על הקלילות החדשה.

מה שנחמד ב"גאלט" שהוא באמת משוחרר  מכל המסגרות,  משוליים מדויקים, ככה הוא מופיע לארוחת ערב, כמו שהוא, לא מיופייף אבל מתמסר.

גאלט משמש (אפשר להחליף את המשמשים באפרסקים, דובדבנים, פירות יער)
לבצק:
2 כוסות קמח
4 כפות סוכר
מעט מלח
120 גרם חמאה
1 ביצה
3-4 כפות מים קרים  מהולים בכף תמצית וניל

20 משמשים
מעט חמאה וסוכר (אפשר גבישי סוכר)

לקרם שקדים: (לא חובה)
100 גרם שקדים
100 גרם סוכר
100 גרם חמאה
כף קמח
1 ביצה
מותר כפית ליקר שקדים

הוראות הכנה:
מערבבים בקערה קמח, סוכר ומלח, חותכים את החמאה הקרה לחתיכות קטנות ומערבבים שוב בעזרת האצבעות.
עם תערובת הקמח, יוצרים גומה, מוסיפים את הביצה  ואת המים הקרים. יוצרים כדור בצק מצפים בניילון נצמד ומקררים כחצי שעה. משטיחים את הבצק בעזרת מרדד, מורחים את קרם השקדים, מניחים חצאי משמשים מגולענים במרכז הבצק ומקפלים את שולי הבצק כך שעדיין ניתן לראות את המשמשים. בוזקים סוכר ומעט חמאה מלמעלה, מברישים במעט ביצה את הבצק ואופים עד להשחמה כ-25 דקות. למי שמאמין לפרדוקס הצרפתי אפשר להגיש עם קרם פרש בצד. או גלידת וניל. או איזה צרפתי שרמנטי.