27 בספטמבר, 2012

סוכה לפני סוכות

מירי חנוך חשבה שהקדימה לבנות סוכה ירוקה לפני כולם. הגג שלה והרוחות נשבו אחרת

כשבנינו את קורות העץ ומתחנו מעליהן רשת צל היה זה קצת אחרי חגי תשרי שעברו, והיתה מי שצחקה שאין כמו להכין סוכה שנה לפני סוכות הבא. מכל טרדות היום-יום, היה דבר אחד מסומן אצלי ב-וי, סוכה לסוכות הבא כבר יש לנו. אבל כמו שאי אפשר לבשל לערב שבת ביום ראשון, כך כנראה אי אפשר לבנות סוכה לסוכות בשנה הבאה, כי הנה השבוע, רגע לפני פרוץ ימי הסכך, הפטישים והמסמרים, סוכתנו קורסת על ראשנו. אבל מי שעסוק כל היום רק בתחזוקה לא מתקדם לשום מקום, ואנחנו הראש שלנו רץ קדימה, לכן פיתחנו את חצי הגג השני, ונתנו לרשת הצל להתעופף כמה שבועות. והנה הצד השני התמלא בחמניות ועגבניות, רוקט ועלי בייבי ומעל כולם המיזם החדש, זרעי חסה טמונים בכבול כמו מאפינס קטנים, מונחים בחצי חממה.

 

אין לתאר כמה זרעים של חסות פיזרנו בחודשיים האחרונים וכלום לא יצא, אפילו לא חסה אחת. אמרו לנו שחם ביום וקר בלילה, שיותר מדי שמש חזקה או מים מלוחים, וחסה אצלנו היא לא עניין של מה בכך כי להקת הצבונים שאנחנו מרבים כבר דור שלישי ומחזירים לסוג של טבע, מכורים לחסה. ומי שחושב שצב הוא איטי, יבוא בבקשה ויצפה בצב רעב שחסה נוחתת לידו, או לחילופין בצב חם וחרמן שמזהה נקבה בסביבה. לאט היא המילה האחרונה שיכולה לתאר את ריצת הצב. לטבח נמאס מכשלון החסה והוא שם פעמיו לחנות אורגנית שמי שרק מתקרב אליה נחשד כמגדל הידרו, והיא בטח נמצאת תחת עינה הפקוחה של המשטרה. אבל הכובע של הטבח לא בוער, כי רק המחשבה על פניו של השוטר שיבוא ויתפוס את החסות הלא חוקיות שלנו, לא מהוות איום, בלשון המעטה. אז זו הגוריה החדשה, מסתבר שחסה אוהבת לנבוט בכבול, אותו חומר רך דחוס ורקוב חלקית של צמחים ותאית.

 

עוד אני יושבת וכותבת ושיירת נמלים מטפסת לי על הרגל. יסלח לי אלוהים לפני יום כיפור על כל התולעים והנמלים שחיסלתי, אני מקווה שזה יחשב לי להגנה עצמית, ומכיוון שזה כל כך מייסר לרצוח יצורים חיים עליתי על טיפ חדש, למעשה זה לא טיפ אלא טיפות רוזמרין, שתיים כאלה לתוך הקן ונגמר לפחות להיום ומחר. מזל שהילדות היו מוכות כינים לאורך השנים ויש לי בבית יותר שמן רוזמרין אתרי משמן זית. מהחנות האורגנית הוא הביא גם דשן אצות ורפש דגים או השד יודע מה, אז מה שהיה עד עכשיו בילוי – לשבת על הגג תחת הסוכה אחרי עבודת האדמה עם כוס תה לימונית – דומה יותר לכניסה למטבח של אונאמי בסוף היום, בלי לקבל סושי כי נגמר, רק את הריח במתנה, המחיר, אגב, כולל הצלפות רשת צל קלות לפנים, שלא נשכח לבנות מחדש את הסוכה שבנינו. חג שמח סיזיפוס.

 

גג שמח. הסוכה ושיברה, אצל מירי בגג

 

 

 

ומצד שני. הצד הפורח בגג של מירי

 

 

 

 

פינת ליטוף. הצבים המהירים על הגג של מירי

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה