המציאות היומיומית המוטרפת שלנו (ובזמן האחרון – של הגלובוס כולו) מחייבת אותנו לתחזק דרכי מילוט זמינות סביב השעון, פן נקום בוקר אחד ונגלה ששיווי המשקל הנפשי שלנו – הרעוע גם ככה – אבד לחלוטין. בכל פעם שאנחנו מגלים עוד תעלול אסקפיסטי, אנחנו ממהרים להיתלות בו, כאילו שפיות דעתנו תלויה בו. כי מה לעשות, היא באמת תלויה, ובציפורניים. מה שמסביר את ההתמכרות החדשה שלנו: בלוג מקסים בפשטותו ובפוטנציאל הממכר שלו, שמתחזקת בלוגרית המתקראת Vanity Girl (נערת ההבלים, בתרגום חופשי, ובימים כתיקונם קוראים לה פשוט ורד). ואניטי גירל, 'לקלקנית' חובבת כהגדרתה (וגם "פרחת לקים מצויה. פסוודו אינטלקטואלית פוסט-מודרנית ופוסט-פוסטמה. קוסמטיקאית לא ממומשת שחולמת על פסים לבנים של פרנץ' מניקור", במילותיה שלה) הקימה את הבלוג לפני שנה וחודשיים, כתחביב וירטואלי הרחוק מעיסוקיה בעולם האמיתי, על תקן 'חיים בתוך חיים', ומאז היא משועשעת מהעובדה שיש לו קוראים, מנויים וקיום מוצדק לחלוטין.

"מה בבקבוק" פועל במתכונת של בלוגים חו"ליים דומים: חוות דעת סובייקטיבית, מנומקת ומצולמת על לקים שונים, של מבחר יצרנים ובמגוון מרשים של צבעים. 'ואניטי' מקפידה לצלם אותם תמיד באותו האופן (ציפורניים משוחות בלק מוקפד, חופנות בקבוקון) וסגנון הכתיבה האינטליגנטי שלה מוכיח שאין גבול למה שאפשר לכתוב על לק. כרגע יש לה 123 מנויים שעוקבים אחריה באדיקות, אלפי קוראים מדי חודש, ואין מאחוריה שום גוף מסחרי. "לקים הפכו לתחביב הכי יקר שלי", היא מודה, "כי אני קונה הרבה". אהבנו במיוחד את "ריגושים זולים" – הפינה המוקדשת ללקים צ'יפיים במיוחד, ואת העובדה שהכותבת מתייחסת גם לרעילותם של חלק מהלקים (אם חשוב לכם להימנע מפורמלדהיד, טולואן ודיבוטיל פטאלט בקצות אצבעותיכם). על הדרך, היא גם מנחילה לציבור הרחב מונחים רלוונטיים (נראה אתכם מפענחים לבד למה היא מתכוונת כשהיא כותבת על "גליטרים הולוגרפיים מוארכים". רמז: מתחום הלקים). בקיצור, כניסה אחת לבלוג האסתטי והחמוד הזה, ולא תאמינו איך – ממש בלי שהרגשתם – נמרח לכם הזמן.

"מה בבקבוק – בלוג לקים ליברלי" של 'ואניטי גירל' (מתעדכן אחת ליום יומיים) – mababakbuk.blogspot.com

[PSGallery=5q9g07mapn]