אחד הזיכרונות הטראומטיים שלנו מתקופת התיכון המוקדמת, קשור לפרק המטאורולוגיה הכלול בחומר הלימודים בגיאוגרפיה. לילה אחד, לפני מבחן, מצאנו את עצמנו משננים ש"ענני קומולוס הם ענני כבשה, קומולונימבוס הם ענני גשם וסופת רעמים, ענן סטרטונימבוס מוריד דווקא שלג, ואילו צירוסטרטוס יוצר הילה סביב השמש". בשלב מסוים חטפנו התקף צחוק מתוך ייאוש כשהבנו שהשעה שתיים לפנות בוקר ואנחנו עדיין נלחמים בעננים. בבוקר ירד גשם מלווה בסופת רעמים וברקים, ואנחנו התהפכנו לצד השני, הידקנו לגופנו את הפוך והחלטנו על מועד ב'.

עברו הרבה שנים, וענני הקולונימבוס כבר מזמן אינם פוקדים את חלומות הביעותים שלנו (בהם נהגנו לקבל 29 במבחן בגיאוגרפיה). השבוע זכינו למפגש שונה לחלוטין עם הזיכרון ההוא, מזווית קולינרית מפנקת במיוחד. זה קרה כשטעמנו את הגרנולה החדשה של מרב אדלר – אמא לשניים ודולה פוסט פרטום במקצועה. הגרנולה החדשה שפיתחה מרב מבוססת על פתיתי שיבולת שועל קלויים עם טחינה גולמית, סוכר קנים אורגני וסילאן (שמעניקים לגרנולה טעם ונימוחות של חלבה) בשילוב – שימו לב היטב – מינון נדיב במיוחד של פיסטוקים וקוביות חלבה קטנות, שהזכירו לנו מיד את הקומולוס – ענני הכבשה מכיתה ז' – מרוב אווריריות מענגת.

"פרט לכך שהיא טעימה ופריכה בטירוף", מעידה מרב על עיסתה, "היא גם מאוד בריאה: הטחינה הגולמית מחליפה את השמן, הגרעינים אינם קלויים (כדי לשמור על ערכם התזונתי) והסוכר הוא, כאמור, סוכר אורגני". ושוב, תוך התעלמות מופגנת מהתחזית (בימים הקרובים צפויה עלייה חדה. במשקל), מצאנו את עצמנו מנהלים דו שיח עם הצנצנת ומחסלים שמיניית יוגורטים יומית רק כדי לפזר מעליה עננים-עננים של מתיקות. באתר האינטרנט של מירב מצאנו גם את שני סוגי הגרנולה המקוריים (שעברו מאז כיווץ קלורי: בקלאסית יש סוכר אורגני ובמופחתת סוכר יש סירופ אגבה אורגני) והחמאנו לעצמנו בלחש: למרות שאנחנו כישלון בגיאוגרפיה ואפס במטאורולוגיה, עובדה שמצאנו איך להגיע, במחי כף אחת, עד מעבר לקשת בענן.

"הגרנולה של מרב" בטעם חלבה פיסטוק – 28-35 ש"ח לצנצנת
להשיג ברשת "ניצת הדובדבן", ברשת "Buy The Way", בדוכן "גן שמואל" בגבעת שמואל, ב-"לחם טאטי", "פת לחם" ו"בשר מהדרין" (שלושתם בגבעתיים), ב"ידע הבשרים" ו-"טופ בייקרי" (שניהם ברמת אביב) ועוד. פרטים באתר: www.meravgranola.co.il