זה נדיר במקומותינו שבתום הצגת ילדים הקהל עומד על רגליו, מריע ספונטנית בקצב אחיד ומשחרר. זה קרה בהצגה "איפה הים?" שהפיק תיאטרון המדייטק, מחזה לששה שחקנים, שכתב וביים חנוך רעים. זהו סיפורם של שני אנשים חריגים מבולבלים ומפוחדים, שנמלטו מן המעון לחוסים ומחפשים את הדרך לים. בכוחות משותפים הצליחו לבנות אונייה קטנה והמשאלה שלהם –להשיט אותה בים. השניים, חיים וניסים אינם יודעים את הדרך אל הים.

בדרכם פוגשים השניים את נושא המכתבים, ראובן, המתלבט אם לעזור להם לחמוק מאחריות, פוגשים גם שני צעירים המתעמרים בהם, וגם שוטר קשוח וקשה תפיסה, דמות גרוטסקית המכירה היטב את ההוראות ואינה מכירה בשיקול הדעת, דמות מגוחכת לא פחות היא מוכרת הפלפל, שאינה נותנת אמון בבני אדם, אבל גם היא מתרככת. כן, יש משהו מרכך בקומדיה הקסומה הזאת שמרככת לא רק את הגיבורים, אלא גם את הצופה, מבוגר או צעיר (ההצגה נועדה לילדים מגיל 8 ומעלה). "איפה הים?" עם תפאורה משגעת של דלית ענבר, מזמינה אותנו להצצה בעולמו של השונה ושל המוגבל. היא עוצרת אותנו משך כשעה ומשנה לנו את פעימות הלב.

השחקנים איציק גולן ואסף דגני ממלאים את תפקיד החריגים. הם עושים זאת בצורה מופלאה וכנה עד שנדמה לצופים שלמטרה זו גוייסו שני חריגים ממוסד חוסים (בתום ההצגה יכלו הילדים לשוחח עם אסף ועם אייל ולגלות שהגמגום ותנועות הגוף החריגות הם על הבמה). גולת הכותרת הוא המחזה המקורי שכתב חנוך רעים. הוא הצליח להביא לבמה קומדיה שיש בה הרבה כאב והרבה צחוק, רעים הילך על חבל דק ועדין וידע לשמור על אותו איזון מתבקש. "איפה הים" מעמידה מול הצופה מראה חברתית, אלא שזו מראה דו צדדית, לא רק את החריג רואה הצופה, אלא יותר מזה את עצמו. בסצינה האחרונה אוניית העץ הקטנה של חיים ונסים מועברת בין השורות הקהל, מעלה מעלה. הצופים הופכים להיות ים בו מושטת האוניה והכמיהה. ואם מישהו מחפש שלמות אמנותית, אז ההצגה "איפה הים?" היא התשובה.

"איפה הים?" – מחזה מקורי ובימוי: חנוך נרעים (הפקה תיאטרון המדיטק)
לפרטים נוספים על מועדי ההצגות הבאים – תיאטרון מדיטק, חולון

קרדיטים: בימוי: חנוך רעים; תפאורה ותלבושות: דלית ענבר; מוסיקה: יאיר סרי; תאורה: דנה זמר; ע. במאי: לובה רעים; שחקנים: איציק גולן, אסף דגני, דדי וייזלברג, חי מאור, שחר הילה מרוז, אסף שצברג