כבר הרבה זמן שאנחנו מנג'סים לעצמנו – חייבים ללכת לתערוכת הצילומים של קאפה. רוברט קאפה, מי שנחשב לידוע שבצלמי המלחמה, ושמבחר מצילומיו המפורסמים ביותר מוצג בימים אלה במוזיאון תל אביב.

קאפה, שנולד ב-1913 למשפחה יהודית בבודפשט, נמשך לצלם את אירועי התקופה הסוערת בה חי, ובעיקר את רוחות המלחמה של תחילת שנות ה-30, בכל מדינה אליה נדד. אך לא כדי להנציח שדות קטל או קרבות הירואיים, אלא תמיד משולי המלחמה, מתוך הזדהות עם האדם שמאבד שליטה על חייו, על עתידו וגורלו. בשנת 1948, הגיע לישראל כדי להשתתף באירועי השנה הראשונה והכי היסטורית שלנו, ואכן זכה לתעד את הכרזת העצמאות, את ספינת האלטלנה עולה באש, את בגין נואם להמוני אדם נלהבים, פליטים ועולים במעברות השונות ואפילו את החיים האופטימיים בבתי הקפה בתל אביב.

הסתובבנו בחדר הקטן בין עשרות התמונות היפהפיות, מהצילום הראשון שלו ב-1932 של לאון טרוצקי נואם בקופנהגן, דרך החייל המפורסם שתפס בימי מלחמת האזרחים בספרד (והפך סמל ההתנגדות לפאשיזם ואנטי-מלחמות) ועד המרפסת בטיילת תל אביב, עליה גם סבא שלנו צולם פעם. קראנו ציטוט מראיון שהעניק ל-"על המשמר" ב-1948 – "המלחמה לא מעניינת אותי. אני מצלם רק נפשות חיות, או יותר נכון אני מצלם את החיים. אכן, נראה שכבר נגזר עליי: במקום שנטושה מלחמה, שם אני. אך האמינה לי, נוח לי, נוח לי שבעתיים כשאין מלחמה", ולא יכולנו להסכים איתו יותר.

"רוברט קאפה: צלם של החיים" – מבחר עבודות מאוסף המוזיאון (אוצרת: רז סמירה, עד 22.8.15) – 50 ש"ח כניסה למוזיאון (הנחות לזכאים)
באגף החדש במוזיאון תל אביב, שד' שאול המלך 27, תל אביב, טל': 03.6077020

מעברת טבריה 1949-1950. מתוך התערוכה "רוברט קאפה: צלם של החיים"

לייפציג 1945, חבריו של מקלען אמריקני, שנורה למוות מכדורי צלפים גרמנים, מאתרים את היורים ומתנקמים בהם

הפלישה לנורמנדי, כוחות אמריקניים נוחתים בחוף אומהה, 1944. מתוך התערוכה

הטיילת בחוף תל אביב, 1948. מתוך התערוכה "רוברט קאפה: צלם של החיים"