כל ספר הוא נסיעה, הקורא מקבל כרטיס ובוחר את היעד. בספר "ונציה, סיפור אהבה" על הכרטיס מצוין היעד-ונציה. כותרת המשנה שבחר הסופר ראובן מירן לספר, היא "הסרניסימה בעיני סופרים ומשוררים בכל הדורות".

זוהי אנתולוגיה על עיר מיתולוגית המכילה ציטטות ספרותיות מלפני מאות שנים ועד ימינו אנו. כמו שאפשר לשוטט בסמטאות העיר, כך ניתן לשוטט בספר ולקרוא קדימה ואחורה, מעלה ומטה ואפילו באלכסון. לפני שנתיים פרסם מירן ספר מקביל "פריס, סיפור אהבה". כמו ונציה הקסומה גם הספר פיוטי וקסום. מירן שחי באיטליה בונה כאן תצרף אמנותי עשוי מאבני חן. אם תרצו זוהי מקהלה של קולות בראיה אישית של סופרים, משורים, ציירים, פילוסופיים ועוד. לספר מצורפים צילומים בשחור-לבן שצילם ראובן מירן. ודווקא השחור-לבן מצליחים להביא את האווירה הרומנטית ואת יופיה הקסום והעצוב של העיר.

ונציה מתוארת מכול זווית אפשרית: ארכיטקטורה, היסטוריה, הנקודה היהודית, המטבח הוונציאני, הנוף האנושי-המקומי והתיירותי, תנודות המים, החתולים, היונים ("עיר שהיונים בפיאצה סן מרקו מקבלות את מזונן על חשבון העיריה…"), גונדולות ושירת הגונדוליירים, ושירו של שארל אזנבור על ונציה העצובה, הכנסיות והמסכות, והאור והצבעים המתחלפים ואפילו העצים שאינם.
הנה כמה וכמה טעימות מן הספר, שנאמרו על העיר החושנית, ששמה סרניסימה – הרפובליקה השקטה עד מאד. עיר שבשם שלה יש נהייה, געגוע וקמלוט:

"ונציה נולדה ממעט בוץ ומקצף הים"
"נוסעים לונציה, חוזרים לונציה ולא מגיעים אליה לעולם"
"ונציה מקום מועד לעצבות"
"לונציה עליך לבוא לפחות בפעם הראשונה כשאתה מאוהב"
"עדיף להיות בונציה ביום גשם, מאשר בעיר אחרת ביום יפה"

מרקו פולו איש ונציה כתב עליה: "אם אדבר על ונציה אני חושב שאולי היא תאבד לי בבת אחת". הוא זה שגם אמר למלך הסיני:"בכל פעם שאני מתאר לפנייך עיר, אני אומר משהו על ונציה". ואילו ברונל כתב: "ונציה עיר מוזרה שדבר אינו מוזר בה"; ואנה פולור כתבה: "אני לא מוצאת את ונציה בשום מקום אחר, לכן אני באה אליה כל שנה".

אני מסיימת את הספר, כלומר את הטיול הזה בעיר הזאת ובד בבד מסמנת לי את יעד הנסיעה הבא שלי – ונציה! ומפזמת לי ביום הגשום הזה את שירו של אזנבור.

"ונציה, סיפור אהבה" – בחר וערך: ראובן מירן (הוצאת נהר ספרים) – 76 ש"ח באתר "המגדלור" (במקום 84 ש"ח מחיר מלא)