בשביל מה יש שירה? בשביל להגיד משהו מהלב בצורה הכי מדויקת שאפשר, ככה שאף מלה לא מיותרת ואף מלה לא חסרה – ובזכות הדיוק הזה, בכל פעם שקורא אותן מישהו שלבו מדבר באותה שפה, קורה נס ונוצר הקסם והמלים נכנסות ללבו ומעסות אותו. ואם לא ידעתם, עיסויי לב כאלה – שאפשר לקבל מכל צורות האמנות, כמובן, כולל משיר ברדיו – הם אחת התרופות הכי טובות נגד רעלני היומיום, בעיקר אם פה ושם צצה בזכותם גם איזו דמעה, ואז הלב מקבל גם עיסוי וגם שטיפה. באמת מוזר שרופאים לא רושמים לחולי לב תרופות כאלה: להאזין למוזיקה/ לנגן לפחות שעה ביום, לקרוא ספרות ושירה לפחות שעה ביום, ללכת למוזיאון פעם בשבוע. למשל.

וספר השירה של לי עברון ועקנין הוא אסופה של טיולי נפש, ארוזים כמו בונבוניירה: בכל עמוד ארוז בונבון, קח וצא לטיול. שפתה של המחברת התחבבה עלי כבר מתרגומיה המשובחים, ואולי לפיכך אין פלא שהנופים בטיוליה השיריים כה מוכרים לי, מבחוץ ומבפנים – "אֵילו מלים יפות! שלך?/ בנות כמה?/ מותר ללטף?/ בוא ואראה לך גם/ את שלי/ שְאל ואענה/ אשאל ותענה/ ובשתיקות וברווחים/ תֶחמַק ממני/ ובַמלים אטפס ואוֹחַז/ במחלפות שערךָ/ אל תתחלף/ הישאר" – ובשירי הגעגועים לאביה שזכיתי להכיר ("האיש הזה/ שהוא לפעמים אתה/ עומד ברחוב./ אני רצה אליו…"). ולפעמים מספיק לקרוא התחלה של שיר וכבר הלחיים נרטבות מאליהן – "אני רוצה לגור בתוך טבור/ של איש טוב/ ולישון כמו חתול/ בעיגול/ מצונפת/ בטבורו של איש טוב/ ולעתים גם לצאת לטיול/ בצעד מקפץ…". ונכון, כמעט כל המשוררים כותבים על אהבה, אבל כמה יפה היא עושה את זה, למשל פה. ספר לאוהבים ולאהובים.

"דבר בלתי נראה" מאת לי עברון-ועקנין (הוצ' פרדס, 55 עמ', מנוקד) – 44 ש"ח בחנות "המגדלור" (במקום 49 ש"ח מחיר מלא)

טעימות גורמה

להשאיר קרוב לשידת לילה. מגזין GRANTA, גיליון 03 "קרוב לבית"

כמה משמח להיתקל במפעלים ספרותיים שממשיכים להתקיים בעקשנות בעידן הדיגיטלי, ועוד אחד כזה שנולד במאה ה-19 – ועוד בפרינט! לאנשים שנולדו באמצע המאה הקודמת, כתב-עת חדש נותן איזו תקווה שלא כל צורות התַרבות שגדלנו עליהן ייכחדו כליל בשנים הקרובות, ומי שזוכר את ההתרגשות שאחזה בנו פעם לקראת גיליון חדש של "סימן קריאה", למשל, יודע במה מדובר. איפה עוד אפשר להתענג על תפריט טעימות ספרותי מגוון ומשובח בשפה העברית, הגדוש דברי שירה וסיפורת מאת מיטב הכותבים בארץ ובעולם? דומני שרק במהדורה העברית של GRANTA, שכבר נכתב עליה כאן בתחילת השנה עם צאת גיליון 02, והנה הופיע בימים אלה גיליון 03 ושמו "קרוב לבית".

כתב עת כזה הוא ממש פריט חובה ליד המיטה או כורסת הקריאה – בדיוק מה שהרופא רשם לכל סוג של מצב רוח, דרגת עייפות או ביאוס כללי מהחיים, סקרנות וסתם חשק לטעום משהו קטן וטוב, פעם ממתק כזה ופעם שיקוי אחר. בגיליון הנוכחי משתתפים בין השאר דיפטי קאפור, רג'א שחאדה, עודד מנדה-לוי, מוחמד עלי טאהא, אורית גידלי, ז'ורז' פרק, תהילה חכימי, אלמוג בהר, ריימונד קארבר, עמליה רוזנבלום ועוד ועוד. קראתי כבר יותר ממחצית והתבשמתי מכל מלה, ויש גם איורים מהממים לשטיפת העיניים. יופי של מתנה לעצמכם ולמקורבים אוהבי קריאה, שישמחו ויודו לכם, עוד תראו.

"גרנטה" גיליון 03, "קרוב לבית", עורכת: מירה רשתי – 75 ש"ח בסיפור פשוט