16 בפברואר, 2011

פוליטיקלי קוראת

דאחקות גזעניות ותקינוּת פוליטית - לא הולך ביחד. בדיוק בגלל זה שרון שלו נהנית כל כך מספרים ציניים ומשעשעים, כמו "סיני על אופניים"

גזענות יכולה להיות מאוד מצחיקה אם לא מנסים להיות פוליטיקלי-קורקט כל הזמן. מי מאיתנו לא שחרר פעם בדיחה על פרסים, רומנים או פולנים? כולנו חוטאים בזה פה ושם, ולכן זה גם אולי לא פוליטיקלי-קורקט מצדי להגיד שהספר של אריאל מגנוס (סופר ארגנטינאי) הוא פשוט מצחיק. אבל זה בדיוק מה שהוא.

צעיר מארגנטינה בשם רמירו ולסטה נחטף מהשירותים בבית המשפט על ידי לי, פירומן סיני המכונה "גפרורון" שמואשם בהצתת כמה חנויות רהיטים. הוא מוצא את עצמו בלב הרובע הסיני של בואנוס איירס, מוקף במשפחה סינית ובמנהגים סינים. בהתחלה הוא די עסוק בעצמו ובאייפוד שלו (שאו-טו-טו נגמרת בו הסוללה ואין לו איך להטעין אותה) ומנסה לא להשתעמם בצורות שונות ומשונות. באיזשהו שלב הוא מגלה שאף אחד לא באמת מחפש אותו או חושב עליו, ושתכל'ס – גם לא כזה לחוץ לו לחזור למקום שממנו הוא בא. אז הוא מתחיל להיפתח לאנשים שסביבו. לסינים.

במשפחה שאיתה הוא חי יש סבא, ילד ואמא ועוד שני סינים (בלי כינור גדול) – צ'או ופן שמבשלים אורז כל היום. כבר מכאן אפשר להבין שהספר מלא סטריאוטיפים – "צ'או פן" הוא הרי שם של מנה קלאסית במסעדות סיניות, שכולנו כבר יודעים (גם בלי להיות בסין) שהאוכל שם הוא המצאה של האמריקאים והזרים, ולא של המטבח הסיני מסורתי. וכמובן – זה נראה ברור שסינים יכינו אורז – אלא מה? ורצוי מטוגן אם אפשר. יש קוראים שכל זה יפריע להם אבל אני משוכנעת שזו לא כוונת המשורר. אריאל מגנוס לא גזען, הוא פשוט ציני ומפוצץ בהומור שחור (כמוני). אולי בגלל זה הספר הזה הצחיק אותי כל כך. אז נכון, יש מי שיגיד שזה הופך אותו ל"ספר לא רציני". אבל לי זה כלל לא הפריע, אפילו לא הרגשתי בזה. ואם הרגשתי – זה פשוט בא לי טוב.

הספר קליל ומורכב מפרקים קצרים, לא לוקח את עצמו ברצינות מדי, כך שאפשר אפילו לקרוא אותו במקביל לספרים אחרים. אין כאן איזו עלילה שקשה לעקוב אחריה, וכל פרק יכול כמעט לעמוד כסיפור בפני עצמו, גם בלי שזוכרים מה בדיוק קרה בפרק הקודם או בזה שלפניו. בהחלט מתאים לתקופות בהן רוצים "לאוורר" את הראש ולא לחשוב יותר מדי. מגנוס צוחק כאן על הכל ועל כולם, וכן, גם על יהודים. אבל בהיותו יהודי במקור – מותר לו, לא?

ובנימה רצינית יותר – מהספר הזה אפשר גם להחליט שלוקחים הלאה שיעורים מרתקים על התרבות הסינית בכלל, ועל המנהגים של המהגרים הסינים בארגנטינה בפרט. אגב, על כריכת הספר המקורית רואים חזית מסעדה בעלת שם בספרדית שפירושו "כולם מרוצים". ומי שיקרא את הספר יבין מיד למה.

הספר "סיני על אופניים" – אריאל מגנוס (תרגום מספרדית: טל ניצן, עריכה: מנחם פרי, הוצאת הספריה החדשה, 250 עמ') – 86 ש"ח
להשיג בכל חנויות ואתרי הספרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה