כמה מכם העבירו בילדותם את שעות בין הערביים של ימי שישי בחיפוש אחר פרט נעלם באיור השבועי של ג'קי? כמה כיף היה לחפש את הכובע של רמי ואת הכלב של רווית שהתחבאו כמעט תמיד בין השפם של השוטר לציפור שישבה על הענף.

בכל זה נזכרנו כשנפגשנו בספר הילדים המצויין של עידו וגינסקי והילה קרני – "נהפוכו". הסיפור הוא אודות ברנש מלא עזוז שהולך לגן החיות, שם נאמר לו בכניסה כי הוא מתבקש לפקוח עיניים "כי כאן כל חיה היא שתיים". כך נפתח לו מסע קסום שבו כל מפגש עם חיה מסתברת כפגישה עם חיה אחרת ברגע שהופכים את הראש (או את הספר). הסיפור היפהפה הזה מתאפשר בזכות איוריו המרהיבים והערמומיים של וגינסקי, כי לאייר סוס שנראה סוס לכל דבר אבל כשמסובבים את הספר (או את הראש) הוא מתגלה לפתע כסנאי – זה לא בא ברגל.

לצד קריאת הספר שמשלבת רגעי משחק, השתובבות וסקרנות אודות איזה חיה אנחנו צפויים לגלות, אי אפשר שלא לחשוב על המשמעויות העמוקות יותר שהספר מציף כמו הדברים הבלתי צפויים שניתן לראות בכל אחד מאיתנו, או שלא כל דבר הוא בדיוק מה שהוא נראה בהתחלה ועוד כהנה וכהנה מחשבות יסוד הכרחיות להמשך החיים. תהפכו בזה קצת.

הספר "נהפוכו" מאת עידו וגינסקי והילה קרני (הוצאת הקיבוץ המאוחד) – 64 ש"ח
להשיג בחנויות הספרים