כבר זמן מה שאנחנו חרדים מלהעביר ערוץ בטלוויזיה, במיוחד כשהילדים כל החופש סרוחים מולה (מתי אתם עוזבים, באמת?) ולפחות כל עוד "חינוכית 23" היתה באוויר. בלי לגעת בשלט, ספרנו לאחור עד תאריך הסגירה המאיים, ומבלי לדעת מה מכל אווירת החינוך הטוב שגדלנו עליו (דובי-דוברמן לוקח על ארבע את כל "יחידת החילוץ", בואו) יעבור בשלום את המובינג-דיי.

ובכן, שבועיים לתוך השינוי, עם שם ואכסניה חדשה ("כאן חינוכית"), אפשר לחזור לנשום לרווחה: כמעט כל התכנים המקוריים, הנהדרים והעכשוויים של הערוץ, ממשיכים לשדר בינתיים עסקים כרגיל (למעט עמוד הפייסבוק המבריק שליווה אותם, שנסגר ועדיין שווה שוטטות רצינית). ואם לא יצא לכם לעבור בערוץ מאז ימי קיקשתא ודודלי, אין לכם מושג איזה כיף הולך כאן, כמה מרוויח הדור שגדל היום על החינוכית (אפשר להפסיק להתגעגע לנילס ומרקו, בוודאות), ואילו תכנים מעולים וערכיים לכל גיל משודרים כל יום, בלופ כמובן. לצד "החפרנים", "גלילאו", ועוד סדרות מעוטרות פרסים, הכירו את ההתמכרות המשפחתית החדשה שלנו – "אולי פיל".

הסדרונת המפתיעה הזאת, המבוססת על הצגה מעוטרת פרסים שיצרו ירדן בר כוכבא-הלפרין עם דידי שחר (מי שאחראים גם על הסדרה "דן ומוזלי" המשובחת) לפסטיבל הצגות ילדים בחיפה, משלבת בכל פרק (בן 15 דק') שירים מקוריים ומפגישה בין שחקנים לדמויות אנימציה דו-מימדיות מצחיקות, להן קראה גיבורת הסדרה שציירה אותן, איילת: "לא גמור" ו-"אולי פיל". וזה בדיוק מה שהן. כשאיילת בת ה-6 נשארת לבדה עם הציורים שלה, מתעוררים לחיים מהדף "לא גמור" (דמות ללא צוואר ואוזן, שמדובב ליאור כלפון) ו"אולי פיל" (מעין פילפילון מעופף בקולה המתוק של שני כהן), משתלבים בעולם האמיתי בצורה משכנעת ומושקעת, שרים ועוברים איתה כל משבר, אתגר או מסיבת פיג'מות (ה-פרק להתחיל איתו).

תוך שהיא חולקת חדר עם אחותה בת ה-9 (גלי) וחוויות עם הוריה (אלון נוימן ואלמה דישי) מנסה איילת יחד עם לא-גמור ואולי-פיל להבין ולפרש את המציאות (כמו איפה זה "ממלכת איבוד", מה עושים כשההורים רבים, איך מכינים תרופת פלא או רושמים הודעה בלי לדעת לכתוב). והכל נעשה באופן כל כך קסום, יצירתי, מלא הומור מרענן ודרך נקודת מבט של בת 6 מתוקה עם ראש מלא תלתלים ודימיון, שאי אפשר שלא להודות: זה מפיל.

בקיצור, פנינה קטנה שיכולה להציל אתכם מעוד יום של סרטוני פתיחת צעצועים ביוטיוב (מכת מדינה!). חינוכית, אל תפסיקי.
 
"אולי פיל" (הפקה: שולה שפיגל; במאי: בובי לקס, יוצרים: ירדן בר כוכבא-הלפרין, דידי שחר וטל בלכרוביץ'; אורך פרק: 15 דק') – כל יום ב"כאן חינוכית" (ערוץ 23)
כל הפרקים זמינים באתר "חינוכית 23" או בערוץ היוטיוב
(בונוס נוסטלגי: קליפ פרידה מחינוכית23, בחנו את עצמכם, על כמה סדרות באמת גדלתם?)

אין אולי, בטוח. אלון נוימן, אלמה דישי והילדות אייל עקנין ומעיין סלקטר-שור (צילום: חורחה נובומינסקי)