לא בכל יום אנחנו מגשימים חלום. אבל השבוע זה קרה, כשביקרנו ב"שוק הנמל" החדש בנמל תל אביב. זו כבר הפעם השניה שלנו בשוק המקורה הנפלא הזה וכבר הבנו שכדאי להגיע לשם באמצע השבוע ולא בשישי או שבת העמוסים. ההעדפה האישית שלנו נוטה לשעות הצהריים המאוחרות כשהשמש מתחילה לשקוע לצדנו בעוד אנו פוסעים פנימה. אחר הצהריים האווירה שם רגועה ומאפשרת לבחון בדקדקנות וביעילות את התוצרת (שלא לומר: למשמש כל תות ולהסניף כל ענף טימין).

נכנסנו בלי ציפיות מיוחדות ועם מטרה ברורה: לדגום את העגבניות הנהדרות שמוכרים שם ולקנות שמן זית איכותי. וכך באמת היה. אחרי ביצוע הרכישה ותוך כדי שיטוט פסטורלי במתחם-החיים-הטובים-הזה, זיהינו התקהלות לא ברורה ליד אחד הדוכנים, קריאות, צחקוקים ותור ארוך של אנשים שהרעב ניכר על פניהם. ניסינו לאתר את מקור ההתלהבות והגענו לדוכן קטן ששלט מסקרן – "שרי הרינג" – התנוסס מעליו וזרי דפנה נתלו סביבו. כשהתקרבנו אל הדוכן התמונה התבהרה. שרי אנסקי בכבודה ובעצמה עמדה מאחורי דלפק קטן ועמוס במה שנראה כדגים מלוחים, מכינה סנדביצ'ים קטנים ומושקעים.

מזה שנים שאנחנו קוראים את מדור האוכל שלה בעיתון "מעריב" ומדמיינים אותה מבשלת אצלנו במטבח בבית. והנה החלום הפך למציאות, החלטנו שחייבים להישאר. אנסקי שוחחה עם כל אחד מלקוחותיה, מנסה לזהות את כמיהותיו ואהבותיו האישיות. יש שם מטיאס כבוש, הרינג כבוש, אנשובי ובוטארגה (ביצי דגים מעושנות מיובשות) ועוד דליקטסים. ראינו גם כאלה שביקשו ללוות את הסנדביץ' בשוט של וודקה קפואה. כשהגיע התור שלנו כבר היינו ממש רעבים. הזמנו אחד עם מטיאס כבוש ועוד אחד עם אנשובי ובוטארגה. הסנדביצ'ים הורכבו מבגט איכותי ועליו נמרחה חמאה. הדגים ישבו על החמאה ואז כוסו בכל מיני סוגים של בצלים ובפלפלים אדומים חריפים. קשה לתאר במילים את האושר שחווינו. כשעזבנו את השוק היה כבר חושך בחוץ. מי היה מאמין שנצא עם כזה חיוך ועוד באמצע השבוע.

סנדביץ' שיפון עם מטיאס רך –  25 ש"ח
לחמניה או בגט (ממאפיית לה-מולאן) עם מטיאס או הרינג – 30 ש"ח
סנדביץ' עם סלמון (מנורווגיה) שמייבא אלי כהן מ"יקימונו" – 39 ש"ח
פילה הרינג, לקחת הביתה – 20 ש"ח (שני פילטים – 35 ש"ח)
שוט וודקה – 10 ש"ח

"שרי הרינג", דוכן הסנדביצ'ים של שרי אנסקי, פתוח כל השבוע (מלבד ראשון) בין 8:00-20:00, "שוק הנמל", האנגר 12, נמל תל-אביב