בתור ילדים, למרות שדי תיעבנו את הנסיעות בשבת בבוקר לדודים מהצפון עם הסירים על הברכיים, הסכמנו לשבת בשקט שעתיים הלוך חזור, רק כדי שנוכל לשמוע בדרך מערכונים ותקליטי ילדים ברדיו. משהו בשריטות שבסאונד, בצחוק הקהל המוקלט ובהטעמה הרדיופונית, הרגיעו והשרו אווירת נירוונה כללית באוטו הקלסטרופובי. היום, שלושים שנה אחרי זה, איפה אנחנו (בדרך חזרה מהגן, צורחים את "הפיציקט של רינת"), ואיפה הנירוונה?

והנה העלתה רשות השידור ממש לאחרונה לאוויר האינטרנט, אתר חדש ומהמם בשם "אוצר הזמר העברי", ובו תמצאו למעלה מ-10,000 קטעי ארכיון של יצירות נדירות ונוסטלגיות מלפני קום המדינה, בנות חמישים שנה ומעלה. לאחר שעברו תהליך דיגטציה מורכב ועדין, קוטלגו היצירות לאוספים לפי נושאים – מחזות וסרטים, שירי ישובים, שירי חתונה, תנועות נוער, שירי תורה ושבת, פיוטים, חגים ועוד. לכל קטע שתשמעו צורפה גם תמונת אריזת פס-הקול המקורי עם ההערות האותנטיות בכתב יד של המגישים והעורכים, וכמובן שמות המבצעים, המלחינים, המנצחים ושנת ההקלטה. האחראים החרוצים על הפרויקט הגרנדיוזי הזה, מבטיחים כי בהמשך יועלו עוד כ-10,000 קטעים נוספים, ובינתיים מזמינים אתכם לערוך הכרות עם אלו שכבר שם, בעזרת אופציית חיפוש חכמה המאפשרת למצוא כל קטע אבוד שהתגעגעתם אליו לפי שם, שנה, מבצע ואפילו העדה ששמעו אצליכם בבית (שירים כורדיים, שומרונים, תימנים, איטלקים, אוצרות ביידיש, להקות צבאיות, יו ניים איט).

מצאנו סינגלים של בני אמדורסקי, התענגנו על קולה הצעיר של יפה ירקוני, להיטים של "בצל ירוק", והושבנו את הילדים להאזין ל "ט"ו בשבט" בקולה המתוק והרטרואי של צפרירה ירוני משנת 1958. פתאום השתרר בבת אחת שקט בסלון, מהסוג שלא שמענו כבר שנים. קלאסיקה.

אתר "אוצר הזמר העברי" (עובד בדפדפן בו הותקן Windows Media player)