הבושם הזה הגיע אלינו כפרס ניחומים, הישר מאתר סקי אירופי כלשהו. ולמרות זאת, לא היה לו ניחוח של החמצה. ממש ההיפך: הוא הדיף ניחוחות מתוקים של ורדים וסיגליות, שפתונים יוקרתיים ופודרות מפונפנות, וגם קצת מאסק, וניל ועוד "תווים", כמו שהמבינים אוהבים להגיד. האמת היא, שגילינו אותו לגמרי במקרה. כשנשאלנו "מה להביא לכם מחו"ל?", עלו בדמיוננו כל מיני ספלי קרמיקה עם דגל צרפת וסוויטשירטים בנוסח "סבתא שלי נסעה לאלפים וכל מה שהיא הביאה לי" וכו'. מבועתים, רצנו לגוגל ואיתרנו בזריזות את הפרפומריה היחידה בעיירת הסקי הנידחת, וסימסנו הוראות מפורטות בנוגע לניחוח החביב עלינו. הזבנית המקומית הודתה בבושת פנים שאין לה את מה שביקשנו, והגולשים הנבוכים החלו מרחרחים – בעצתה – שלל בקבוקונים "מאותה משפחה". שוב שיגרנו הנחיות ברורות ("שיהיה כמו טאלק… עדין, אבל לא מדי… ועם ווניל, כמובן") והוספנו "אבל תפתיעו אותנו, כן?". וכך, באריזה אדומה-שחורה מבטיחה, עלה ארצה הבושם החדש שלנו – ליפסטיק רוז מבית פרדריק מאל. בושם שבדיוק חגג בת מצווה, ושנבחר עבורנו על ידי שני גברים מלאי כוונות טובות. הכי חתול בשק.

וכנגד כל הסיכויים, אהבנו אותו מההתזה הראשונה. הוא היה עדין, אבל לא מדי, ופרחוני, אבל לא מדי, ומתקתק – אבל לא בהגזמה. והיה לו סטייל. אה, ואי אפשר להשיג אותו בארץ, ככל הידוע לנו –  מה שגרם לנו להרגיש נורא מיוחדים. אם אתם אוהבים ניחוחות טאלק מיוחדים במינם, נסו את ליפסטיק רוז. ואל תתנו לשם שלו לבלבל אתכם: אולי הוא נשמע קצת צ'יפי, אבל כשאנחנו לבושים בו – אנחנו מרגישים לגמרי אוסקר.  

בושם "ליפסטיק רוז" של פרדריק מאל – החל מ-100 יורו (ל-50 מ"ל) ועד 145 יורו (ל-100 מ"ל)
להשיג בחנויות נבחרות בפריז ובניו יורק, לקניה אונליין ולפרטים נוספים – היכנסו לאתר של Frederic Malle