אף פעם לא הצלחנו להבין אנשים שמתקשים לפתוח צנצנות: הם תמיד מקפידים על טקס ארוך ומייגע של תנועות, גניחות ופרצופים מוזרים, שבסופו הם משליכים את הצנצנת לידי הגבר החסון ביותר בחדר בעודם מפטירים חלושות "קח, אולי אתה תצליח". הלוואי ואלה היו צרותינו. לנו אף פעם לא מסובך לפתוח צנצנות. אצלנו, הבעיה היא לסגור אותן.

קשה להאשים אותנו. קחו לדוגמא את הצנצנות התמימות למראה שמכילות את הגרנולה של מרב. ההוגה והיוצרת, מרב אדלר – אמא לשניים ודולה פוסט פרטום במקצועה (בעברית: תומכת לאחר לידה) – הגיעה לגמרי במקרה לייצור גרנולה. כשערכו בינינו לבין הצנצנות שלה היכרות מנומסת חשבנו לעצמנו בשקט, מה כבר יכול להיות. כולה תערובת דגנים. איזו טעות. כי מילא שלא הצלחנו לסגור את הצנצנת במשך יומיים, אבל גם את היד לא הצלחנו למשוך משם החוצה. שוב ושוב חזרנו למטבח על קצות האצבעות, נטולי שליטה עצמית בגרוש, משוועים לעוד חופן (עם עדיפות לחופניים). התגובות הנלהבות שקיבלה מרב על הגרנולה הבלתי מתפשרת שהפיקה במטבח הביתי שלה (היא מעידה שהפרפקציוניזם שלה מייקר את חומרי הגלם כי היא "שומרת על אחוז גבוה מאד של גוּדי'ז ומקפידה על הפריכות והטעם ברמה מטורפת") עודדו אותה לייצר כמויות גדולות יותר, וסוף סוף – הנה מגיע סקופ בלעדי – אפשר להשיג את הצנצנות הנחשקות שלה בכמה מקומות בעיר. לפני שנמהר לטמון שוב את ידנו בצלחת נגלה רק חלק מהמרכיבים הסודיים: חמוציות (ולא צימוקים), קוביות קוקוס, שקדים, גרעיני דלעת וחמנייה, סילאן, דבש, סוכר חום ועוד היד נטויה. כלומר, ברגע שנצליח לחלץ אותה.

הגרנולה של מרב – 28-32 ש"ח (לצנצנת של 400 גרם)
להשיג ברשת טבע קסטל (דיזנגוף 101, תל אביב; ארלוזורוב 62, תל אביב; ובהרצליה פיתוח), ידע בשרים (טאגור 38, תל אביב), מעדניית קוקיס (הרצוג 24, בבלי, תל אביב), פת לחם (שינקין, גבעתיים) וברשת "Buy The way"