יידיש אני לא יודעת, אבל בלדות אני אוהבת, ואת איציק מאנגר – מן הטובים שבכותבי הבלדות, אני חוזרת וקוראת בעברית. ואני עושה זאת בקול, לא רק בלב. תמיד הסתפקתי בתרגומו המופלא של בנימין טנא. ועכשיו, עם הופעת "שירי המגילה" בתרגומו של דוד אסף, אני מוקסמת לא פחות. האותיות והמילים הופכות לתווים וצלילים. "שירי המגילה" ראשיתם ב-"שירי החומש" של מאנגר ועניינם – מגילת אסתר (בשנות השישים המחרוזת הופקה למחזמר בחמאם ביפו).

מאנגר אינו נצמד לסיפור המקראי. הוא יוצר הוויה חדשה, המעניקה לבוש חדש, ונופך חדש – לסיפור הפורימי הזה. כך למשל יצר את דמותו הטרגית של פסטריגתא (מתחרז עם וייזתא), שוליית חייטים שאהובתו, אסתר, זנחה אותו ובחרה בכתר. מרוב געגוע הוא שולח לה דרישת שלום עם הציפורים. מרדכי מוצג כשתדלן, וַשתי – כאצילה עשירה מבית טוב שנדרשת להתייצב עירומה לפני המלך וקרואיו למשתה. המן עצמו, מחזר אחרי המלכה ומתעקש לכבוש אותה. "מלכי, שים עין ולב, על המן זה הנבזה,/ הוא לא צדיק גמור,/ אלא רק מתחזה…כשהמלך כועס זה ידוע,/ גורף הוא את חוטמו/ איך רק עכשיו גיליתי,/ הוא טוען כלפי עצמו…" ("המלך כועס", עמ' 112).

ובארמון של מאנגר, הרבה תככים ומזימות, נוכלים ותמימים, עשירים ושוליות חייטים מן העיירה. שתי חטיבות נפרדות לספר: עברית ויידיש, כשהחלק העברי מלווה בהארות מאלפות של המתרגם דוד אסף, וכל הספר הוא חגיגה אחת גדולה, מאויירת בידי נעם נדב. הרבה צליליות, הרבה הומור והרבה קסם. את התקליט המצורף, המכיל את השירים ביידיש מן ההפקה המקורית – נתתי לשולה השכנה שלי, שגם ראתה את המחזמר בחמאם. "זה יופי  של דבר. היום כבר לא כותבים ככה, היום כבר לא שרים ככה."

הספר "שירי המגילה" מאת איציק מאנגר (מהדורה דו-לשונית עברית ויידיש, תרגום: דוד אסף, איור: נעם נדב, הפקה משותפת: הוצאת חרגול ועם עובד, 216 עמ') – 118 ש"ח
להשיג בחנויות הספרים ברחבי הארץ

[PSGallery=2kjv225r7l]