שלושים ותשע דקות אורך הסרט "האישה במס' 6", שזה עתה זכה באוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר, וכל אחת מהן היא זהב טהור. אליס (עליזה) זומר, קשישה צחקנית ומקסימה באופן נדיר, היא ניצולת השואה המבוגרת היותר, שהלכה לעולמה לפני חודשיים, בגיל 110.

זומר גדלה וחייתה בצ'כיה, הייתה פסנתרנית מצליחה, נישאה למוסיקאי וגידלה את בנה היחיד, הצ'לן רפאל זומר. ב-1943 נשלחה המשפחה הקטנה למחנה ההשמדה טרזינשטאט, והודות לכשרון הנגינה שלה הצליחה אליס להציל את בנה ואת עצמה. בעלה נספה בדכאו. אחרי המלחמה עלתה אליס לארץ וחיה בירושלים, ובמשך שנים ארוכות לימדה פסנתר בקונסרבטוריון.
טרגדיה נוספת פקדה אותה כשבנה נפטר בפתאומיות בגיל 64, במהלך סיבוב הופעות, והיא שבה ללונדון וחייתה שם עד שנפטרה – כשהיא מארחת בדירתה חברות, מדברת, צוחקת ובעיקר – לא מפסיקה לנגן. 

אליס זומר משוכנעת שהמוסיקה היא אלוהים, והאישיות הקורנת והייחודית שלה הופכת את הסרט הקטן הזה לסרט גדול, סרט שלא שוכחים. אם תראו סרט אחד ביומיים הקרובים, אל תוותרו על "הליידי במספר 6".

הסרט יוקרן בפסטיבל "דוקאביב" הקרוב.

"הליידי במספר 6" – הטריילר.
האתר של ניק רידנט, יוצר הסרט.
לצפייה בסרט במלואו, ניתן לשכור אותו (5 דולר) או לרכוש ולהוריד למחשב (10 ש"ח) – כאן.
הספר "מאה שנים של חוכמה: שיעורי חייה של אליס זומר-הרץ", מאת קרולין שטוסינגר, ניתן לרכישה (באנגלית) באמאזון.
עמוד הפייסבוק של אליס זומר, לזכרה.