אולי זה כמו אפקט ההיריון (שגורם להריונית לחשוב שכולם מסביבה עוברו, גם הבן של השכן), אבל יש לנו תחושה שכולם כותבים משהו איפשהו. כתבה, בלוג, סטטוס בפייסבוק או מאמר מערכת. לכולם יש מה להגיד. שאפו. זה כיף לכתוב וזה עוד יותר כיף לכתוב המלצה חמה ואמיתית. אבל – וכל אחד מהכותבים בוודאי נתקל פעם בדילמה הזאת – תמיד עולה השאלה האם כדאי להמליץ על המקום האהוב עליך שעוד לא הפך סואן יתר על המידה או להשאיר אותו קרוב ללבך ורחוק מעיני כולם? במקרה שלנו, הדילמה היא לגבי "מיסטיק רוז", בית קפה-מסעדה-חנות פרחים, ששוכן במיקום הכי מדהים בתל אביב – על גדות הירקון, אבל לא בתוך הנמל הצפוני ולא פחות חשוב – מעברו השני של הגשר שמוביל לחניית החינם ברידינג.

למה אנחנו אוהבים אותו? אולי בגלל האווירה שנעה מסגנון חופשי ופתוח למוקפד ויוקרתי, תלוי במצב רוח שאתם נכנסים איתו; אולי בזכות האוכל שממשיך להשתדרג כל הזמן בזכות השף החדש, חיים הושמנד (בוגר הקורדון בלו); אולי כי בכל מקום שתשבו שם – על שפת הנחל, על הדק מאחור או בחלל הפנימי – תמצאו פינה חמה ורוח קרירה; אולי כי זה המקום הכי צ'יילד פרנדלי בעיר שמספק צעצועים עם טעם של פעם, עמדת יצירה ותפריט משתלם; ואולי כי הריח של חנות הפרחים שבמקום גורם לנו להרגיש כמו פרפרים. אנחנו לא יודעים בדיוק למה. תגידו לנו אתם כשתבואו (אבל אל תכתבו על זה אחר כך ליותר מדי אנשים, ברור?).

בית קפה-חנות פרחים "מיסטיק רוז"
התערוכה 3, על שפת נחל הירקון, תל אביב, טל': 1800-555888

סוגר לנו את כל הפינות. מיסטיק רוז

זוללים בשושו. מיסטיק רוז

דייג, אוהב דגים? מיסטיק רוז