08 בדצמבר, 2016
צפייה לילית
לפני כמה לילות נתקלו (תוך כדי נמנום) בסרט הדוקומנטרי על מרסדס סוסה, הזמרת הארגנטינאית המרגשת, והתעוררנו
Gracias a la vida, que me ha dado tanto.
Me dio dos luceros, y cuando los abro,
perfecto distingo lo negro del blanco,
y en el alto cielo su fondo estrellado,
y en las multitudes al hombre que yo amo.
Me dio dos luceros, y cuando los abro,
perfecto distingo lo negro del blanco,
y en el alto cielo su fondo estrellado,
y en las multitudes al hombre que yo amo.
לא השתגענו. אף חתול לא הלך על המקלדת שלנו.
אלה מילות השיר Gracias a la vida שכתבה, הלחינה וגם ביצעה לראשונה (1966) היוצרת הצ'יליאנית Violeta Parra, ואחריה זמרת המחאה והאמנית הארגנטינאית האהובה עלינו (1971) Mercedes Sosa ("הקול של חסרי הקול").
מקסים, אופטימי, מרגש ועדין. נותן כח וזורע תקווה. אין בעד מה.
חמישי שמח וסופ"ש נעים.
"מרצדס סוסה: הקול של דרום-אמריקה", יס דוקו וב- VOD
