ההיכרות הראשונה שלנו עם דליה רביקוביץ' היתה בשיעור ספרות בתיכון כשניתחנו עם המורה נאוה את השיר "בובה ממוכנת". ועם כל הקושי העולה מניתוח השיר (ומשיעורי ספרות בכלל), הרגשנו בפעם הראשונה את תחושת ההערצה למשוררת. וכשנפל בחלקנו ממש לאחרונה לקרוא את ספר הילדים שלה "מיכה ומכבי האש", הצטערנו מיד שלא הכרנו אותו כשהיינו ילדים ואיזה מזל שנפגשנו איתו בכל זאת, אלף שנה מאוחר יותר.

"מיכה ומכבי האש" יצא לראשונה ב-1962, בחוברת דקה עם איורים בשחור לבן של יעקב אלוני. בימים אלו רואה החוברת אור מחדש, והפעם בגרסה קשיחה, המלווה בציורי צבע יפהפיים של דני קרמן. וכמו שציפינו, מאד התרגשנו לראות את דליה רביקוביץ' בגירסא הרכה והאימהית שלה, מספרת סיפור עם סוף טוב שמערבב בתוכו חומרים כמו אומץ, הקרבה, מזל וכמובן, אהבה בין אמא לבנה. מיכה, ילד בגיל גן, כועס על פנס הרחוב שהפסיק להאיר, ואשר בגללו נפלה אימו בחושך ושברה את היד. מיכה מחליט להחליף נורה בעצמו, ואינו לוקח בחשבון את הסכנה הטמונה במבצע. למזלו, בדיוק כשהוא תקוע על העמוד הגבוה, עוברת במקום כבאית אש עם אחד-עשר כבאים הממהרים להצילו.

ועל אף שהנסיין שלנו מאד נהנה מהסיפור ואף השתתף והציע רעיונות, הרגשנו שבכל זאת יש סיכוי שהוא בכלל נכתב בשבילנו. ואולי הסיפור הזה, בהוצאתו המחודשת והמפתיעה, הוא לא רק סיפור לילדים אלא דרישת שלום לכל המבוגרים שמתגעגעים למשוררת האהובה עליהם, הראשונה שהצליחה לחדור את חומות הציניות אי שם בתיכון, בשיעורי ספרות, וללוות אותם עם שיריה לאורך השנים.

הספר "מיכה ומכבי האש" מאת דליה רביקוביץ' (איורים: דני קרמן, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 36 עמ') – 64 ש"ח
להשיג בחנויות הספרים ברחבי הארץ