אנו רוצים לספר בשבחו של הטיול הארוך ברגל, או הטרק בלעז. מדובר טיול רגלי בן כמה ימים באזור גיאוגרפי מסוים, כאשר לרוב אין גישה אליו לשום כלי רכב אחר. בצורתו הבסיסית הוא מחייב את ההולך להצטייד באוכל, מים וציוד לינה לכל אותם ימים. אם מדובר באזור קר, נדרשים גם אוהל וביגוד חם, מה שמביא את משקלו של התרמיל ל-20 קילו או יותר. אם אתה כבר לא יוצא סיירת נמרץ, כנראה שלא תוכל לטייל בצורה כזו.

ישנם פתרונות שונים לבעיה זו (למשל שימוש בסבלים מקומיים), אך הפתרון המועדף עלינו היא המקלט. הוא נקרא Lodges/Shelters באמריקאית, Refugio (עם G) באיטלקית, או Refugio  (עם ח') בספרדית ברחבי דרום אמריקה, אבל הרעיון די דומה. זוהי בקתת עץ הממוקמת על הטרק, ומספקת תנאי לינה בסיסיים (קרי חדרים משותפים ל-4-8 אנשים), וארוחות בוקר וערב (גם הן בסיסיות לרוב). הן ממוקמות במרחק של יום הליכה אחת מהשנייה כך שתוכל ללון ולאכול בהן במשך הטרק כולו. ניתן כעת להתחיל לרוקן את התרמיל – ראשית עפים האוהל ושק השינה, אחריהם האוכל, ובסוף חלק מהביגוד החם (יש תנור…). אם יש הרבה מים על הנתיב, אתה נשאר עם ביגוד, כלי רחצה ומצלמה. זה תלוי בעיקר בדרישות ההיגיינה האישיות, אבל אם לא חיוני להחליף את כל הבגדים כל יום, וסט הקרמים והאיפור יכול להישאר מאחור – אפשר בקלות להגיע למשקל נסבל.

לאחר הליכה כל היום, יפגשו התרמילאי ושוכן הרפוחיו בערב באותו מקום. האחד יקים את אוהלו ויבשל בעצמו את ארוחתו, בעוד השני יתרווח על מיטתו ויסעד ארוחה חמה בחדר מחומם. היה ניתן לצפות לחלוקה מעמדית ברורה – מצד אחד צעירים חסונים ועניים, ומצד שני זקנים עשירים ורופסים. אז ככה, שלא. אמנם הרוב מצייתים לחלוקה המעמדית לעיל אבל יש המון אחרים. ראשית יש צעירים שיש להם כסף, או שאין להם חשק להתכלב, ומצד שני יש בנות דקיקות בגובה מטר וסיגריה שסוחבות תרמילים במשקלן (וגודלן)  ואנשים עם נכדים בני עשרים שנהנים ויכולים להתנהג כפרגיות צעירות.

ומכיוון שאנו נדרשים להיות ספציפיים, הנה קצת מידע על טרק מסוים ורפוחיו מסוים. הרפוחיו ניקרא גריי (Grey), ומצוי על טרק שנקרא W בפארק הלאומי טורס דל פיינה (Torres Del Paine) בפטגוניה שבצ’ילי, בדרום אמריקה. הפארק הוא מקום מדהים ביופיו, עם הרים מושלגים, קרחונים ובעיקר המון אגמים בצבעים שונים, החל מכחול עמוק ועד תכלת ירקרק מתכתי של מי הקרחונים. ה-W הוא מסלול ביניים בין הטרק המקיף את כל הפארק (רק עם תרמילים) ובין מסלולים של יום אחד אל מיטב האטרקציות של הפארק. ה-W מצויד ברפוחיו לכל אורכו, רובם טובים, מצוידים ויקרים להחריד. רפוחיו גריי מצוי בסוף (או התחלת) המסלול, על חופו של אגם גריי וגם בצמוד לקרחון גריי. יושבי האוהלים קרובים מאוד לביקתה ו-5 דקות הליכה מוליכות לתצפית נפלאה על הקרחון. הרפוחיו הוא בית עץ קטן וצפוף, מצויד בחדרים בסיסיים עם שקי שינה, אוכל נחמד, ואפילו יין צ'יליאני מצוין (ויקר). לא היו הרבה מדי אנשים (נדיר בעונה), תנור הברזל חימם טוב, הרוח הבלתי פוסקת יללה, והשמחה היתה רבה.

מקלט באמצע טרק – Refugio Grey (צריך להזמין מקום, במיוחד בינואר ופבואר)
לפרטים נוספים – www.verticepatagonia.com