אני כבר לא ממש צריך מספרה כדי לטפל במה שיש לי על הראש (או יותר נכון במה שאין לי), אבל לפעמים, מה לעשות, זה כיף.

מאז שיהודה דבוש פתח את המספרה המקסימה שלו מתחת לבית שלי בפינת הרחובות יהודה הלוי ומזא"ה בתל אביב אני הולך לשם כמעט פעם בשבוע. נכון שאני יכול לעשות את זה לבד עם מכונת גילוח אבל זה ממש לא אותו דבר. יהודה מאמין (ובצדק) שדווקא כשיש מעט מאד שיער כל מילימטר קובע ויש הרבה יותר ניואנסים: אפשר לעשות הכל על אפס (הכי קצר), אפשר אפס למעלה וקצת יותר ארוך בצדדים, ואפשר עם מכונה בעורף או ממש חלק עם הסכין.

חבר שלי, מדריך הכושר אסף לב, אומר לי כשאני שוכח ללכת, שאני נראה כמו בן גוריון (בזקנתו) ושהוא לא מוכן לראות אותי מזניח את עצמי ככה.

בדרך כלל אני ממש מקנא באנשים עם שיער מפואר ומעדיף לא לשמוע את השיחות הארוכות שהם מנהלים עם יהודה על תספורות מתוחכמות, גוונים וג'ל (או חימר!). אבל הם באמת יוצאים ממנו יותר יפים ואז אני איכשהו שונא אותם קצת פחות. ויש כמובן את הנשים, שהם השחקניות המרכזיות במערכה הזאת.  הן נכנסות למספרה של יהודה ויוצאות כמו מתוך אחד הקטלוגים שמונחים אצלו. אולי זה בגלל שהם בעצם הקטלוגים שלו עם תמונות של תספורות שהוא רקח (איזה סתום אני).

ולבסוף, יש בחורה אחת מאד יפה שהתמונה שלה תלויה מולי כשאני מסתפר (בתמונה). והאמת, לא האמנתי כשאמרו לי שהיא ישראלית ושיהודה באמת עשה לה את הדבר הזה על הראש (ולא אימג' בנק למשל). אבל כשהיא קפצה לפני כמה ימים לבקר עם כל השיער האדמוני שלה הבנתי שיהודה, כמו תמיד, מספר לי ת'אמת.

קולקציית התספורות החדשה תושק ביחד עם חגיגות שלוש שנים למספרה – היום (שני), ערב ט"ו באב, 20:30, יהודה דבוש, יהודה הלוי 99 תל אביב