היתה לנו שכנה בבניין ממול עם כל המזל שבעולם: ההורים שלה הביאו מחו"ל מכונית פרארי אדומה נפתחת של ברבי, ציוד גינה, בית ברבי עם 3 קומות ובריכה, ותיפלו מזה – מלתחה נפרדת וענקית ל-קן. זה אולי לא אומר לכם הרבה, אבל בזמנו היינו מוכנים למכור לבלב כדי לשים יד על כל העניין הזה ולביים לעצמנו מהבוקר ועד הערב סצינות חלומיות מהחופשה של הזוג הכי בלונדיני במליבו. בדיוק הפוך מהעולם שבנתה להם הצלמת מריאל קלייטון (Mariel Clayton).

מריאל היא צלמת אוטודידקטית אפלה ויצירתית למדי, שהחלה את דרכה כצלמת טיולים, עיסוק שהביא אותה יום אחד עד לפתחה של חנות צעצועים ומיניאטורות ביפן. ומשם הכול החל "להידרדר": מריאל הוקסמה לחלוטין מטווח האפשרויות שאפשר לצלם ולביים בעזרת בובות, מכמות הפרטים שאפשר להוסיף לכל תמונה, ומעושר הסיפורים הרב שתוכל לבנות בקנה מידה קטן כל כך. מאז יצרה מריאל עשרות תמונות גרוטסקיות וציוריות הנחלקות למספר סדרות שונות, לרוב בכיכובן של בובות ברבי וקן, שנבחרו להציג את כל התרחישים הקשים, המדממים והמקאבריים שתוכלו להעלות על הדעת. בליווי כותרות משעשעות וסרקסטיות לכל תמונה, תוכלו לראות למשל את אבא קן גוסס במטבח בזמן ארוחת הבוקר המשפחתית; או מקרצף את הרצפה כשלברבי יש כאבי מחזור; אמא ברבי מתאבדת בזמן שהילדים באמבטיה; מזכירה לקן בעזרת רובה אוטומטי בפעם האחרונה להוריד את המושב בשירותים; או קשורה ואזוקה בסלון שעל גופה רק מגש, ספלים וקנקן תה. אה, אז לזה הם נועדו.

מריאל מספרת כי הופתעה מכמות הרגשות שאפשר להעביר בעזרת התזוזות והמחוות העדינות ביותר של כל בובה, ופשוט נכנסה לחלוטין לעניין, מתוך הומור ומודעות עצמית גבוהה לכך שלא כולם יאהבו כמוה את הצד המשעשע והמעוות שהיא מוציאה מהן. בתחתית האתר שלה היא אף מוסיפה "אמרו לי שאני צריכה לצאת יותר מהבית…". ספרי לנו על זה.

להצצה בעבודות נוספות מהסדרה – עברו לאתר של Mariel Clayton
לרכישת צילומים מודפסים, ממוספרים וחתומים במהדורה מוגבלת – הזמינו מכאן (או מכאן)

ספרי לנו על זה, ברבי. מתוך "F@ck Bathtime1" של Mariel Clayton