12 באפריל, 2016

לנשק את הצפרדע

עטרה אופק מחלקת מתנה לכל דיכפין: ספרון שיוכיח לאמא כי גם לאבא-צפרדע יש את הרגעים שלו כנסיך, ספר שישנס את המוטיבציה של הילדים, ועוד רומן סימון דה בובארי שסבתא תזדהה במיוחד

לפעמים, כל מה שצריך כדי לצאת מעבדות לחירות הוא סוויץ' קטן בתודעה – והנה נפתח חלון חדש שלא הבחנת בו עד כה, ונכנס דרכו אויר צח ורענן, ופתאום משתחררים כבלים סמויים שלא שיערת את קיומם ואת נושמת קצת יותר עמוק, קצת יותר שמח, קצת יותר חופשי. זה מה שיכול לקרות גם לכם/ן אם תקראו את החוברת הדקיקה שכתבה סמדר מילר, בחורה מדליקה שהתאהבתי בה ערב אחד כשהאזנתי במקרה לראיון איתה ברדיו, והתחלתי לעקוב אחריה בפייסבוק וגיליתי חוברת שבה איגדה כמה פוסטים שלה בנושא אהבה פראנית, כזו שמאפשרת צמיחה אישית ו/או זוגית בריאה באמת. ולא, אתם ממש לא חייבים להיות רוחניקים בשביל לקבל מהספר הזה את מה שהוא רוצה לחלוק. גם אם אתם שונאים רוחניקיות, סננו במטותא את הדברים שמפריעים לכם ותקשיבו לאמת הפשוטה שנמצאת בבסיסם.

הנה, למשל, הטריק של סמדר: "בכל פעם שאני נתקלת במשהו באהובי שמאתגר אותי, אני נזכרת: המרחב הזוגי לא נועד לענות לצרכים שלי. אני דואגת לעצמי לכל צרכיי בכל עת(…) כל דבר ש'לא בא לי טוב' אצל אהובי הוא מתנה של צמיחה עבורי. ולכן, אחיותיי, אני אומרת: אתן רוצות נסיך? הסכימו לנשק את הצפרדע! הסכימו לאהוב את אהוביכן במקומות הכי צפרדעיים שלהם. לנשק אותם ממש על הירוק הרירי הזה(…) עם כל נשיקה, האהוב שלכן נהיה יותר ויותר נסיך. ואתן יודעות איזה מין נסיך? נסיך מהסוג שמנשק אותך גם כשאת בשיא הצפרדעיוּת שלך. כי בינינו – גם אנחנו קרפדות לא קטנות".

בין אם אתם מחפשים אהבה ובין אם כבר מצאתם, ואפילו מזמן, אני מהמרת שלספר הזה יש מה לתרום לכם/ן. מדובר בספרון דקיק וחמוד להפליא, כתוב בכנות משובבת נפש, בצניעות רבה, בהומור ובתבונה; אני עצמי קניתי ישר עשירייה כמתנות לאהוביי לחג החירות הממשמש. מילר מתבוננת בזוגיות במבט רענן, אמיץ ונבון, וכדאי להקשיב לה ולצפות בה; ומי שיקבל תיאבון, יש לה גם סדנאות, השתלמויות ותוכנית ליווי אישית, פרטים כאן.

"אהבה פראנית" מאת סמדר מילר (הוצאת ספר-עגול, 50 עמ') – 50 ש"ח כולל משלוח באתר הספר

 

תרשום, תרשום

כשאהיה גדול - אהיה. "הרשימה לילדים" - יובל אברמוביץ'

כשאהיה גדול – אהיה. "הרשימה לילדים" – יובל אברמוביץ'

תרשו לי לשוב ולהעיד כנחתומית על עיסה שהשתתפתי באפייתה – ספר ילדים חדש, והפעם מז'אנר ספרי המוטיבציה, כלומר ספרים שמטרתם לעורר בילד רצון לעשות (או להפסיק לעשות) משהו מסוים. בדרך כלל אני לא ממש אוהבת (בלשון המעטה) את הז'אנר הזה, שספריו כמעט תמיד דידקטיים או חינוכיים מדי, אבל זה ממש לא המקרה שלפנינו. יובל אברמוביץ', יזם ובולדוזר יצירתי ומוכשר, מוכר בין השאר בזכות פרויקט "הרשימה" שלו, ולמי שלא מכיר – כדאי לקרוא מעט על הרקע של האיש ולהבין איך התחיל ולאן הגיע. בעקבות דרישת הקהל, החליט אברמוביץ' להרחיב את רעיון "הרשימה" גם לטובת הדור הצעיר, והדליק אותי להצטרף לצוות העשייה (לא מקבלת אחוזים, נשבעת).

התוצאה היא סיפור מאויר על הילדה שירה, שהתחילה לערוך רשימות של חלומותיה ותוכניותיה ולשתף בהם את משפחתה וחבריה, כשהקורא הצעיר מוזמן להשלים בעצמו חלק מרשימותיה ולצבוע חלק מהציורים, כיד דמיונו הטובה עליו. אחרי שהרעיון הובן, מציע הספר לקורא רשימות למילוי משלו על הדפים המאוירים, בעיצובה המזמין והעליז של ענבל שריד בר-שקד, שאף כתבה את הספר המנוקד כולו בכתב-ידה(!!!). למשל: רשימת דברים שאוכל לעשות כשמשעמם לי, רשימת חברים שארצה להזמין ליום ההולדת הבא, רשימת ספרים וסרטים נחשקים, בני משפחה אהובים, שפות שארצה ללמוד, מקומות שארצה לבקר בהם, דברים שארצה להמציא/ לעשות עם חברים/ בני משפחה, וכמובן רשימות חופשיות לבחירת הקורא.

לכן, בעיניי זה לא סתם ספר מוטיבציה, אלא ספר שמעורר בילדים מחשבה ומדרבן אותם לפעולה. הוא מזמין אותם לחשוב בכיוונים שלא עולים בדעתם בשגרת היומיום, מעודד אותם לקחת עיפרון(!), להתרכז, לתעדף ולערוך רשימות משלהם, למען עצמם ולטובתם. שמעתי מהורים שבזכות הספר נולד להם דיאלוג חדש ומעניין עם הילדים: מה ריאלי ומה לא, בשביל מה כדאי לחסוך כסף, שאלות על יחסים, על שאיפות לעתיד ועוד, וכך נפתחו במשפחה ערוצי תקשורת חדשים ומרגשים. וזה גם ספר שתענוג לשמור ולפתוח שוב אחרי שנים, כדי לראות את רשימותיו של הילד מפעם. אחלה מתנה לליל הסדר לבני 4-9.

"הרשימה לילדים – לחלום בקול רם" מאת יובל אברמוביץ' (איירה: ענבל שריד בר-שקד, ערכה: עטרה אופק, הוצ' הרשימה, 72 עמ', מנוקד) – 57.60 ש"ח ש"ח בבוקנט (במקום 64 ש"ח מחיר מלא)

ילדָתי מרוסיה

מחזירה אהבות קודמות. "אי שם במוסקבה" - סימון דה בובאר

מחזירה אהבות קודמות. "אי שם במוסקבה" – סימון דה בובאר

מדי פעם אמא שלי החמודה קוראת ספרים במקומי (או לפניי) וחולקת איתנו את רשמיה בטוב-טעם ובשום-שכל. בינה אופק, בבקשה:

"פעם לא אהבתי לקרוא את ספריה של סימון דה-בובואר, אולי כי דעותיה הקיומיות הנחרצות לא התאימו להשקפת עולמי. הפעם קראתי ונשביתי בקסם של גילוי הלב שלה. לא שאני מסכימה עם מסקנותיה; על גיבוריה ניקול ואנדרה, בני זוג בשנות ה-60 לחייהם – המהדהדים כמובן לזוגיות שלה עם ז'אן פול סארטר – היא כותבת כעל זוג זקנים שאבד עליהם הכלח. אני, ממרומי שנות ה-80 שלי, מנפנפת את זה כשטות מטופשת – הרי החיים מתחילים בגיל שישים! אבל דה-בובואר כותבת מפי הגיבורה שלה בכנות רבה, מתוך כאב וחוסר רצון להמשיך לחיות, ומתחשק לי לחבק אותה ולהסביר לה כמה היא טועה.

"ניקול ואנדרה נוסעים למוסקבה, לבקר את בתו של אנדרה מנישואים קודמים, וניקול מקנאה כל כך בקִרבה הפתאומית בין האב והבת, עד שהיא מוכנה להרוס את האהבה וההבנה הזוגית הגדולה שנבנתה ביניהם לאורך שנים. בדיוק באותה עת מודיע להם בנם המשותף שהוא מתחתן, ובתגובה חשה ניקול כאילו הבן בוגד בה ונוטש אותה. בקיצור – אשה מרת נפש, שבמקום לפקוח עיניים למציאות ולהכיל תחושות חדשות, תקועה באמונותיה הישנות (על רוסיה הסוציאליסטית). היא מטילה על בן-זוגה ובתו את מרירותה ואת בדידותה בעיר, שהיתה מושא חלומותיה וכעת נראית לה זרה ומשעממת, והביקור שמנפץ לה אמיתות מרכזיות בחייה ממאיס עליה את החיים. אכן, קשה לקבל ניפוץ של חלום שלחמת עליו בחירוף נפש וששרד בלבך עשרות שנים, ואולי זו הסיבה שהספר הזה יצא לאור רק אחרי מותה של המחברת.

"התרגום מעולה. ניכר שהמתרגם חי את תחושותיה של דה-בובואר הלוחמת ומגיש לנו אותן מתוך אהבה כלפי האשה המיוסרת. מומלץ בחום לקרוא, ליהנות ולהבין, בעיקר בגיל מבוגר באמת". אחרית הדבר שהוסיף המתרגם מעניינת ומעשירה, והנה פרק ראשון לטעימה. כאן אפשר לקרוא גם את רשמיה של מאשה צור-גלוזמן מהספר.

"אי-הבנה במוסקבה" מאת סימון דה בובואר (מצרפתית: ניר רצ'קובסקי, הוצ' אחוזת בית, 107 עמ') – 34 ש"ח לספר דיגיטלי בעברית, 53.10 ש"ח באתר ידיעות (במקום 59 ש"ח מחיר מלא)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה