11 בדצמבר, 2012

לוקחים נשימה

שלומית כהן אסיף קראה בנשימה אחת את "אבוא בלי אוויר", ספר ביכורים חושפני של יעל ינאי, על איך זה מרגיש לפרק את החבילה ולהישאר בחיים

"זה קשה לאללה לשנות את הסיפור של עצמך באמצע החיים", כותבת יעל ינאי בספר הביכורים שלה "אבוא בלי אויר". מצדה, הייתה מוכנה להמציא לעצמה ולקורא סיפור אחר, אלא שהעדיפה לכתוב בגוף ראשון את הסיפור האישי שלה, סיפורה של אשה שעושה "בדק בית" בתום עשרים שנות נישואין. מדובר ב"משפחה שלמה ועגולה" – אשה, בעל, ארבעה ילדים וכלבה – המגלה שאיבדה משהו בדרך ומחליטה לפרק את החבילה. האשה מצדה רוצה להתחיל לבלוע את החיים ו"להתחיל לחיות נטו" שפירושו בלשונה: בלי זכוכית מגדלת ובלי עוד זוג משקפים על החוטם.

סיפורן של משפחות מתפרקות מפרנס את הספרות מכל זווית אפשרית, אלא שהסיפור הזה העוסק במוכר ובשגרתי, נפרש הפעם בפני הקורא בצורה חושפנית כל כך ומיוחדת כל כך. יעל ינאי מצליחה ליצור משהו חדש המתעתע מדי פעם בקורא. היא עושה זאת בשימוש נפלא: במילה, בשפה, בצירוף הלשוני, בציטטות ובאמרות השנונות, בקטעי זיכרונות מילדות, במשפטים שהילדים פולטים, בשיחות בבתי קפה עם החברות- הבנות המכונות "הגרלז". ינאי מצליחה לבנות תצרף, מדי פעם מוסיפה לו פיסה או מקלפת ממנו פיסה. ואני מוקסמת מן האיכות האמנותית הזאת. ויותר מזה מן האומץ הישיר והכנות.

"רק אל תבואי רגועה, זה יפה שאין לנו אוויר", מבקש החבר ארי והיא מבטיחה לו: "אבוא רגועה ארי, אבוא בלי אויר", מכאן גם שמו של הספר. ינאי מדברת על אוויר ועל ימים שקשה לנשום בהם, בגלל חוסר חמצן.
האוויר המלא או האוויר הריק ממלאים תפקיד מהותי בסיפור. מצד שני הספר על שני חלקיו נושם מאד, לעתים הטקסט מופיע בחצאי עמודים, לעתים בשורות קצרות, חובטות ונואשות שההומור מציל את המצב ואת ניכמרותו של הקורא שאינו מבליג ומתפרץ מדי פעם בצחוק קולני. "הסבתא התימניה שלי תמיד הייתה אומרת 'החיים נותנים מה שאתה לוקח'. הסבתא היקית תמיד הייתה אומרת: 'החיים לוקחים מה שאתה נותן'". במשחק הזה של תן וקח, נעים מעגלי הספר, שלמרות הכאב יש בו הרבה נוחם. איך כותב ארי, החבר הגרוש שלה: "שום מערכת יחסים שניהלתי לא הייתה טעות. ולא הייתי מוחק אף אחת מהן. כל אחת במקומה. יש לי זיכרונות טובים וטובים פחות. ומכולן יצאתי שלם יותר מכפי שהייתי בתחילתן".

גם הצילום שעל העטיפה הוא חלק מן העלילה. זהו בית בגוונים של חום, שוקולדי משהו, בית שמחפש כתף וכתף שמחפשת בית. וסופרת שסיפרה סיפור אישי וקוראת אחת וזו אני, שאוהבת את האוויר הזה שנושב באומץ רב. ואני רושמת לי: להמתין בסבלנות לספרה הבא.

הספר "אבוא בלי אויר" – יעל ינאי (הוצאת זמורה ביתן) – 92 ש"ח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה