בזמן האחרון אנחנו מפתחים אלרגיה משונה לסלולרי. זה כבר לא מה שהיה בינינו. אנחנו עדיין נמשכים אליו, אבל הוא חופר לנו 24/7, גונב את כל הזמן (שאין לנו) ותובע ריגושים גם כשאנחנו מותשים. כן, אנחנו עדיין צמודים, ישנים כפיות כל לילה, אבל קמים בבוקר בתחושה ששוב מכרנו את עצמנו בזול לעיסה של שנינויות, חתולים, תמונות של אנשים אחרים שממש יצאו מהבית ונהנו מזה(!), ושולחן אוכל למסירה. כמה נוצץ.

בשבוע שעבר זה הגיע לנו עד פה. אמרנו לו שיש לנו כאב ראש ושיישאר לישון בסלון, בטעינה. היה קצת מוזר לשכב ככה במיטה, אז בגדנו בו. עם ספר. חשבנו שזה יהיה סיפור של לילה אחד, אבל זה נמשך שניים (ברצף, כולל יום שלם שהעברנו בציפייה להיפגש שוב) והמון רגשות שכמעט ושכחנו שיש לנו.

קראנו את "בתוך הבטן של הדג", ספר הביכורים של טלי כהן-צדק, שגדלה וחיה ביודפת – מקום ציורי כזה במשגב, עם אוויר נקי ואנשים טובים (בקיצור, זה כנראה בחו"ל). אולי זה באמת האוויר הנקי שגרם לה להתיישב יום אחד ולהתחיל לכתוב ספר שהוא כל כך צלול, כל כך אמיתי ונוגע ובלי טיפת זיוף, ועוד בקול של ילדה בת שמונה. אי אפשר לגלות יותר מדי על תמר, גיבורת הספר, בלי לחטוא בספוילרים. אבל זה סיפור מאד-ישראלי (סוף שנות ה-70) על משפחה, ועל נשים בפרט, ואם גדלתם כאן – וגם אם לא – הוא יצחיק אתכם (בקול רם!), וייגע בכם, ויציף לכם תמונות מהילדות, ויזכיר לכם כמה מעניין היה פעם העולם, כשאנשים ממש ישבו וכתבו, ודיברו, וגילו סודות, ואהבו, ולא רק סימסו.

אם הפעם האחרונה שקראתם הייתה ביום כיפור, או על החוף בתאילנד, או בכיתה ג' – הספר הזה הוא בדיוק מה שהלב שלכם צריך כדי להיזכר שהוא עדיין נמצא שם.    

הספר "בתוך הבטן של הדג" מאת טלי כהן-צדק (הוצאת "פרדס", מסדרת "מלח מים", 332 עמ') – 59 ש"ח
להשיג ב-"המגדלור", בחנויות הספרים וגם באתר ההוצאה.