דבר כזה מזמן לא קרה לי: התאהבתי בספר, והוא שינה אותי! ולא תגידו אהבה ממבט ראשון. אדרבא, על פניו הוא נראה לי פסול-חיתון לגמרי: ספר היסטוריה לצעירים? בעל הבית השתגע? 400 עמודים מלאים טקסט, מפות וכמה ציורים בשחור-לבן – איזה ילד ירצה לפתוח ספר כזה? עזבו ילד, איזה סיכוי יש שאני עצמי אקרא אותו?

גילוי נאות: אף פעם לא אהבתי היסטוריה. כל מה שמריח מהיסטוריה משעמם אותי רצח, כולל סרטים היסטוריים וספרים על ימי קדם. כמי שערכה וכתבה רבבות שאלות טריוויה בעברה (כעורכת מלך הטריוויה ז"ל ועוד כמה שעשועוני ידע נכחדים), העובדות החיוניות שכל אדם משכיל אמור לדעת מוכּרות לי, אבל בלי החוטים המקשרים. והנה, קרה לי נס: כשמישהו ממש נהנה לספר משהו שהוא יודע, מתברר, זה לעולם לא משעמם, וגומבריך הזה פשוט רב-אמן. הוא מגולל לפניך את ההיסטוריה כמו סיפור מרתק, רוקם רובד על רובד כמו שמיכת טלאים, ופתאום אתה מבין מה באמת קרה פעם, ולמה, ואיזה הבדלים היו בין העמים ואיך זה השפיע על המנטליות שלהם ועל התרבות שלהם, ואיך דבר קשור לדָבָר, ואיך כל זה משפיע גם עלינו, עד ימינו אנו, וכמה זה בעצם מעניין, רבאק, ואני לא ידעתי! וזהו, אני כבר לא שונאת היסטוריה. אומרים שאנשים לא משתנים? אז טועים. עובדה.

שמעתי שאמרו על הספר (גומבריך כתב אותו בעצם לפני 80 שנה ועדכן אותו לפני מותו ב-2001, התרגום העברי יצא כבר ב-2009, הודפס מחדש אשתקד והגיע אלי רק לא מכבר) שהוא כתוב נפלא, אבל לא מהווה תחליף ללימוד היסטוריה, ואני אומרת – פכככ, סליחה? להפך! אילו היה לי ילד ביסודי שמגלה עניין בספר, הייתי מרשה לו להיעדר מביה"ס כל זמן שהוא קורא בו; כי הספר הזה מכיל בעצם את כל הבסיס, היסוד, לְמה שנקרא פעם "השכלה כללית" והיום הפך ל"לך תחפש בגוגל". גומבריך מתגלגל בו מהאדם הקדמון והפרהיסטוריה דרך העם היהודי ותקופת התנ"ך אל העמים הגדולים והכובשים – היוונים, הפרסים והרומים – ומשם אל הודו ובודהה ואז אל סין של קונפוציוס ולאו דזה (לכל נושא מוקדש כמובן פרק נרחב), אחר כך אל ישו והנצרות וימי הביניים וכן הלאה והלאה, וכמה הוא נהנה לספֵּר הכל ואיזה תענוג לקרוא את זה! בעיקר כי הסופר פשוט מתייחס לילד הקורא כאל חברו הטוב: הוא מספר להנאתו, מביע את דעתו פה ושם, משלב זיכרונות אישיים ממקומות שביקר בהם, מתעכב להסביר מלה או אמרה או עובדות תמוהות, בגובה העיניים ובגובה האוזניים, היש תענוג גדול מזה?

אם נראה לכם שהילדים הפרטיים שלכם לא יקראו את הספר בהתנדבות, אל תהססו – תתחילו לספר להם אותו לפני השינה, בהמשכים. תראו איך הם יבקשו עוד ועוד, אין מצב שלא. גם אם הם כבר גדולים. ותראו כמה תיהנו בעצמכם; בין השאר, כי התרגום נהדר והעברית זורמת וקולחת בטבעיות. לצעירים מכל הגילים, בני 5 עד 105.

"ההיסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים" מאת ארנסט גומבריך (מגרמנית: דן תמיר, ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות וספרי חמד, 399 עמ') – 49 ש"ח בחנות "המגדלור" (במקום 94 ש"ח מחיר מלא באתר ההוצאה)

על הסכין

לפנטזיונרים מתקדמים. "מגנס צ'ייס" – ריק ריירדן

המעריצים המושבעים של ריק ריירדן כבר יודעים על הספר החדש הזה, שבטח חיכו לו ים זמן, ובטח כבר רכשו וקראו אותו מקצה לקצה. אבל אם יש מישהו שלא מכיר, הנה מה שחושבת עליו המומחית שלנו לספרי נוער ופנטזיה, שי סלע (16):

"מגנס צ'ייס הוא נער חסר בית שחי בבוסטון. אין לו חברים מלבד שני בחורים מוזרים למדי, והדאגה היחידה שלו היא מהיכן לגנוב את הארוחה הבאה. אולם שנתיים אחרי האירוע שבו אמא שלו מתה, דוד שלו יוצר איתו קשר ולוקח אותו לשלות פגיון עתיק ממעמקי הנהר – פגיון שמושך ענק-אש זועם. עד מהרה מגלה מגנס שהעולם אינו כפי שחשב שהוא: בעולם יש אלים נורדיים, והוא בנו של אחד מהם. הוא מגלה גם שעומדת בפניו משימה מסובכת ומסוכנת – משימה שתוצאותיה עלולות להשמיד לא רק אותו, אלא את העולם כולו. במהלך הדרך הוא פוגש חברים טובים שיעזרו לו, וגם אויבים שינסו לרסק את עצמותיו. אבל כל עוד יש חברים לצדו ופגיון 'להב הקיץ' בידו – מה כבר יכול להשתבש?

"בתור מעריצה מושבעת של ריירדן, אני יכולה להבטיח לכל המעריצים האחרים שכססו ציפורניים במתח – לא תתאכזבו! מדובר בספר סוחף ומצחיק, עם דמויות ססגוניות וסגנון כתיבה קליל. כמו תמיד, ריירדן לוקח מיתולוגיה עתיקה והופך אותה לעכשווית, מעניינת ומשעשעת, ומגנס הוא גיבור חדש ומרתק. אפשר אמנם לזהות אצלו לפעמים 'שטנצים' מהדמויות המוּכּרות של ריירדן, אבל אפשר להרגיש גם המון מקוריות וחידוש, וזה הרי מה שרצינו. התרגום מוצלח מאוד, והנה שני פרקים ראשונים לטעימה. מומלץ מאוד לבני 10-18."

"מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד: להב הקיץ" מאת ריק ריידן (מאנגלית: יעל אכמון, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר, 462 עמ') – 67 ש"ח בחנות "המגדלור", 42 ש"ח לגרסה דיגיטלית בגטבוקס (במקום 74 ש"ח מחיר מלא)