ממש במקרה גיליתי אותו שוב, את הבלוג המצויר שהתאהבתי בו קשות בסוף שנות ה-90 (בגרסתו ההולנדית) ונעלם לי מהרשת מתישהו. קוראים לו "אין פה אף אחד (רק אני)" ויוצרו הוא אנימטור אלמוני וכישרוני מרוטרדם (זה הכי הרבה שהצלחתי לגלות עליו. אם מישהו מצליח למצוא יותר פרטים, שישרוק), גאון עצוב שחולק את הרהוריו על החיים במשפטים מצוירים, סיפורים קצרים ומשחקים קטנים ומצחיקים, כשכל הקלקה על מלה או איור או סימן גראפי מובילה להרפתקה אחרת, מעין טיול מסעיר שסופו מי ישורנו.

מדהים לגלות שגם ממרחק 15 שנים של אינטרנט והתקדמות טכנולוגית, שום דף באתר לא איבד אף טיפה מקסמו, והדפים הכי ותיקים משתלבים בחדשים כאילו כלום. יש שם פנינים ויהלומים, אבל בכוונה אני לא ממליצה לכם על שום דף במיוחד: פשוט פנו לעצמכם איזה עשר דקות, צאו למסע ותראו לאן הוא לוקח אתכם. זהירות, יש מצב שתתמכרו. הבלוג מתעדכן לעתים מזומנות, אבל בכל כניסה מתגלה משהו חדש ומסקרן, ויש גם גלויות אינטראקטיביות משעשעות שאפשר למלא בטקסט ולשלוח במייל. גאוני, יפהפה, מצחיק ועצוב. כנסו כנסו.

האתר Nobody Here\ just me , חינם אין כסף. ויש לו גם דף בפייסבוק.

הירוק היום ירוק מאוד

תגידי ביגוניה, מה הצבע האהוב עליך?! עטיפת הספר "צמח מה הוא יודע?"

הידעתם שצמחים מסוגלים לראות? ברצינות: הספר הזה מסביר בצורה משכנעת שהעציצים שלכם רואים מתי אתם מתקרבים אליהם, מתי אתם עומדים מעליהם, ויודעים אפילו אם אתם לובשים חולצה כחולה או אדומה. הם גם מסוגלים לחוש בריחות, הם רגישים למגע ומיטיבים להתמצא במרחב. לא, זה לא "החיים המסתוריים של הצמחים" משנות ה-70, שהקביל את התנהגות הצמחים לזו שלנו (והמחבר, ביולוג מאוניברסיטת ת"א, קוטל אותו חופשי) אלא ספר הרבה יותר מדעי ומבוסס, עם הרבה חפירות וסיפורי מחקר מפורטים. ועדיין, מי שמקדיש מזמנו לטיפוח צמחים בוודאי ימצא בו עניין ותועלת, ועל הדרך גם ייהנה וישכיל. אפילו אני מתייחסת עכשיו הרבה יותר בנימוס לעציץ הפורח שמקשט לי את חדר העבודה. בסוף יש גם אינדקס שימושי. התרגום מצוין.

הספר "צמח – מה הוא יודע? עולם החושים המפתיע של הצמחים", מאת דניאל חיימוביץ' (מאנגלית: עמנואל לוטם, הוצ' מטר, 131 עמ'), 39 ש"ח (במקום 95 ש"ח) בחנות "המגדלור".