לא בטוח איפה האקלים יותר רותח: בחוץ, או בתוך קבוצת הוואטספ של הגן (ששמה נכון לשלשום "התססות והמרדות לקראת הקייטנה"). בכל מקרה, אם אתם בדיוק כמונו יושבים על תיכנון לו"ז ומציאת מחבואים קרירים לעונה הכי מיוזעת, רשמו לכם לפחות יום סיור ממוזג אחד ב"הוליווד" שבמוזיאון תל אביב. עיר הסרטים שהכי מדברת אלינו כרגע.

בתערוכה שנפתחה בחודש שעבר, ששמה "הוליווד ומיתוסים אחרים", תוזמנו לצפות ב-8 עבודות וידאו מעולות ומרתקות בנושא קולנוע בכלל, ובזוהר של הוליווד בפרט. כולן מתייחסות לתעשיית הקולנוע, מציגות גיבורים ומיתוסים מראשית ימי המסך הגדול, או משתמשות בשפה ההוליוודית כדי להדגיש דווקא את המדיום השכן, הווידאו שכל כך זמין לכולנו.

בין האמנים הבינלאומיים שנבחרו לתערוכה (שאצרה רותי דירקטור), שכולם מהדמויות המרכזיות והבולטות בתחום הווידאו-הקולנועי – התרכזנו בעיקר בתום פניני המקסים שכולו משלנו (אך חי ויוצר כיום בניו יורק), ובעבודתו המרשימה – "משקולת נייר". במשך 9:13 דקות מהפנטות, תצפו בגבר כותב במרץ על מכונת כתיבה בחדר עבודתו, בעוד גשם של ניירות טקסט גרוסים, בהם אלפי מילים, ניטח על ראשו ולבסוף קובר אותו ואת המכונה תחתיו. הכל צולם בשוט אחד במפעל למחזור נייר בברוקלין, וכל פרט בסט חושב ונבחר בקפידה, מצבע הקירות ועד האהיל. ללא מילים או תנועתיות מצלמה (מסימני ההיכר של תום), העבודה היפה מצליחה להפגיש בסצינה דרמתית אחת בין תיאטרון, כתיבה וקולנוע, וקוראת על כל אלו תיגר בעזרת כאמור מצלמת וידאו. השחקן המגלם את הסופר אגב, הוא לא אחר מאשר אביו של האמן, אבי פניני שחקן התיאטרון, מה שמוסיף לכל העניין סאב-טקסטים על רצח אב, מלחמה בין-דורית, או קרב בין כל אמצעי מדיה הקוברים ובולעים זה את זה. תבחרו את המסר שהכי מדבר אליכם.   

צפייה מהנה וקרירה.

התערוכה "הוליווד ומיתוסים אחרים" (אוצרת: רותי דירקטור) – עד 1.10.18
מוזיאון תל אביב, שאול המלך 27, תל אביב

המיתוס ושברו. מתוך "מקרים של קדימונים" של פייר ביסמוט, 2018, וידאו