אורי סיון הוא חבר טוב שלי. הוא למד איתי באוניברסיטת תל אביב והוא  אחד מיוצרי הטלוויזיה והקולנוע המעניינים ביותר שאני מכיר.
הוא יצר עם ארי פולמן את "קלרה הקדושה", עם רני בלייר את "שבתות וחגים" ועם חגי לוי את "בטיפול". ולא רק.
סרטו הדוקומנטרי החדש "זובין ואני" שהוא חלק מהפרויקט המצוין של ערוץ 8 בהוט "גיבורי תרבות", הוא סרט מרגש ומלהיב שגרם לי להסתובב בהתעלות רוח שעות רבות אחרי הצפייה בו. הסרט הוא על זובין מהטה, המנצח המיתי של התזמורת הפילהרמונית, ועל קלרי סרבש, סבתו של אורי שכולנו התאהבנו בה כבר ב "שאנן שיא", סרטם הדוקומנטרי המקסים של אורי וארי פולמן משנת 91 על מלחמת המפרץ. הסרט הוא על יצירה, ומה שהיא נותנת, והמחיר שהיא גובה, והיא על אורי ועל דרך שאדם עושה בבגרותו בחזרה לילדותו ולשורשיו ולמשפחתו.
גם אמא שלי, כמו סבתא של אורי, מאוד רצתה שאשמע ואוהב מוזיקה קלאסית. ואולי דווקא בגלל זה סגרתי את עצמי בפני המוזיקה הזאת. בעקבות "זובין ואני" קניתי דיסק של הסימפוניה התשיעית של מאהלר, ואני לא מפסיק לשמוע אותו. אורי גם הבטיח לקחת אותי בקרוב לקונצרט של הפילהרמונית הישראלית. מתברר שלעולם לא מאוחר להשתנות ולגדול. איזה כיף.

בסרט "זובין ואני" ניתן לצפות ב HOT VOD