נו, נו, אז ספרו, מה קיבלתם? כמה קולפני עגבניות אספתם? כבר החלפתם את הפמוטים? הספקתם לעשות ריגיפיט לוואזה? אצלנו לעומת זאת, הסתמן השנה שיפטינג לכיוון הנכון: כל המתנות היו מז'אנר המתכלות, ונזללו עוד לפני שהספקתם להגיד חג שני.

אחד הסטים היותר מסקרנים שקיבלנו, הוא הסיבה שהתכנסנו כאן הבוקר: מתברר שממש מתחת לאף שלנו, במזווה, התקבצו כמה בתי בד ויצרני בוטיק והקימו את "מועדון שמן הזית" (אפשר להצטרף? הבאנו פיתות!). אחרי שגילו כי חצי מהבקבוקים שנמכרים כאן תחת התואר "שמן זית ישראלי" הם בכלל מזוייפים, נחותים או מיובאים ממקורות לא ברורים מחו"ל, החליטו בהוצאת "על השולחן", להוציא פרופר את הדברים על השולחן: בהתאם להתארגנויות בחו"ל, הקים המגזין הגסטרונומי מועדון תמיכה למגדלים מקומיים שאולי לא הכרתם, ועוזר להם להגיע אל מסעדות, אל חנויות ואל הצרכן הזללן הסופי. בינתיים התקבצו בקלאב המשומן כבר 20 מגדלים קטנים ובינוניים המפיקים בעצמם מא' ועד ת' שמן אמיתי מזיתים שגדלו ממש כמוכם בישראל, והגיעו לפיתוחים של זנים בארומות ודרגות שונות של מרירות, חריפות ומתיקות; כמו "אנשי הזית" משדה עוזיהו, "שמנא וסלתא" מקיבוץ יגור, "גזית" מנופית, "שמנא" ממושב חגור, ועוד שמות שבטוח אין בסופר לידכם. במארז המושקע והשווה שקיבלנו מהבוטיק המשפחתי "פתורה" של משק תמיר מחבל לכיש, חיכתה פחית שמן יפה בטעם בלנד עשבוני עדין (עם הסבר מאחורה על מה זה בכלל כבישה קרה, ממה מושפע הצבע ואיך נקבעת דרגת האיכות). על הדרך גילינו שה"פתורים" לא טומנים ידם בצלוחית השמן, ומייצרים גם דבש מעולה, ממרחים, יין בסדרות קטנות (טעמנו אדום יבש עם חמיצות עדינה ומצוינת), תערובות תבלינים לסלטים, וכמובן צנצנות זיתים טעימים שכיף לזלול כל היום (למשל, מזן סורי מריר אסלי).

אז עכשיו, אחרי שהמפות כבר כובסו והכיסאות הוחזרו לשכנים (לוי, אתה חייב לנו שרפרף), נותר רק לקוות שעד ראש השנה נמצא יעד זול לברוח אליו עד יעבור זעם.

מועדון שמן הזית הישראלי (מייסודו של "על שולחן") – מגוון מארזים ומוצרים שונים, בין 75-299 ש"ח
לפרטים נוספים והזמנות –  www.hashulchan.co.il/oliveoil, פירוט כל החברים במועדון, עדכונים שוטפים בעמוד הפייסבוק.