אירקה אשתו של הצייר מיכאיל גרובמן טילפנה אלי כדי שאפגוש אותם בגלריה בה מתקיימת כעת תערוכת ציורים של מיכאיל. אירקה היא ידידה ותיקה שלי וגם עורכת של מגזין לספרות בו כותבים בעיקר ישראלים שעלו מרוסיה. וגרובמן שהוא צייר מצוין ומשורר מצוין גם הוא נמנה על ידידי. לא יכולתי איפה לסרב לה. שניהם היו בגלריה כשהגעתי. גרובמן נראה שמנמן מתמיד ואטי מתמיד אך נבון יותר מאי פעם, ועד מהרה נרקמה שם במוחי טיוטת הרשימה הזאת.

גרובמן מציג הפעם ציורים שצוירו על עטיפות ספרים, ככל הנראה מתוך זיקתו למילה הכתובה ולספר, שכבר נגלתה בעבר ביצירתו. היצירות נעשו איפה בממד קטן ואפילו קטן מאוד, וחלקן נראות כעטיפות לספרים חדשים שטרם נכתבו. הנושא המרכזי של ציוריו הוא השוטה – דמות אווילית המוצגת תמיד מהפרופיל שלה כקריקטורה גרוטסקית שטוחה דמוית צל. האווילים של גרובמן הם צד בצייר עצמו, אבל גם אוכלוסיה מקומית המקיפה אותו ביומיום. העולם לדידו שורץ שדים אטומים, טיפשים ומרושעים ובקטגוריה הזאת נכללים לפי השקפותיו גם ההוגים הפוליטיים המצויים של השמאל הישראלי. השוטים שלו, כדבריו בקטלוג התערוכה, כולם בניה של חוה, אבל אמם הרוחנית היא לילית, השדה היהודית הקדמונית.

הייצוגים הגרוטסקיים אופייניים לאמנות הרוסית, האהובה עלי במיוחד. כל שֶדֵי הצל המטומטמים של גרובמן היו יכולים לשמש עטיפה ואיורים לסיפורו הנודע של גוגול "נפשות מתות" – כולם נפשות חיות-מתות דו-ממדיות, צלליות של אנשים לא קיימים. הרוסיוּת של הציורים ניכרת מאוד גם בגלל כיתובים רבים ברוסית המופיעים בחלקן. ייתכן שיצירתו של גרובמן פונה בעיקר לעולם האמנות הרוסי, שם יש לו מעריצים רבים. אבל גם ישראלי כמוני הפיק עונג רב מהתערוכה: מוזיקה גרוטסקית של שוסטקוביץ, הקומפוזיטור המודרניסטי החביב עלי, התנגנה שם במוחי. למרות מידתם הגמדית, לציורים נוכחות חזקה במרחב הגלריה, כאילו הם פוסטרים. חדירת הגרפיקה השטוחה – ההולמת את האווילים השטחיים – לציורים, אינה גורעת מהפיוטיות האפלה וההומוריסטית שלהם. ציורי האווילים נוגעים במוות נפשי ולא במוות המוחלט, אך בין הציורים יש כמה הנוגעים במותו של הצייר, ואלה מרגשים במיוחד. זאת למרות שכל אוהביו של הצייר, שביניהם גם נכלל שמאלני כמותי, יודעים כי גרובמן "שייך לנצח". יצירותיו הגרוטסקיות, הפרובוקטיביות, המיסטיות והמסתוריות יש בכולן פיוט מדרג גבוה. פיוט כזה נגלה גם בשיריו שתורגמו לעברית על ידי מאיה בז'ראנו ויצאו בספר בהוצאת כרמל ("בארץ שחורהשחורה")  ב- 1999.

תערוכתו של מיכאיל גרובמן "יומנו של איש בארץ האנטיפודים" מוצגת בגלריה קישון (פרוג 31, תל אביב) עד יום שבת 6.3.10