קצת משונה להמליץ על ספר שמככב ברשימות רבי המכר כמעט מרגע שיצא, מאת סופר שמי שאוהב אותו משתדל לא להחמיץ אף אחד מספריו, מה עוד שאלה רק הולכים ומשתבחים. אבל למקרה שמישהו עוד מתלבט, אקדים ואומר: לא להסס. זה ספר קשה, וחזק, ועמוק, אבל הוא גם גדוש מתיקות וחמידות והכלה והבנה ואהבה גדולה לאדם באשר הוא אדם, לגבר באשר הוא גבר ואבא וסבא, ולפעמים חיה רעה, ולאשה באשר היא אשה ואמא, או דובה, או דובה שכולה.

נדמה לי שזו הפעם הראשונה שמאיר שלו כותב מתוך ראשה של מספרת-אשה. ועוד איזו אשה – רותה-תותה, או המורה רותה, ואלה רק חלק מהכינויים שנדבקים אליה (והיא מאמצת בשמחה) בסיפור שהיא מספרת. ואף שהוא מסופר דרך עיניה של אשה, זהו סיפור גברי מאוד, כמו מרבית דמויותיו, והוא נותן המון קרדיט לקורא ומוביל אותו בסבלנות ובבטחה דרך כל השבילים הפתלתלים והנופים בעלילה ובנפשותיהם של גיבורי הספר, עד למנוחה ולנחלה. לא נחמה מושלמת, חלילה, אבל בהחלט מנוחה, ובהחלט נחלה.

כמו בכל ספריו של מאיר שלו, גם מהספר הזה אפשר ללמוד המון. גם איך להשתעשע עם השפה, הכתובה והמדוברת, כרגיל אצל שלו, וגם כל מיני תורות מעשיות: איך לשמור זרעים, ואיך לעלות על רכס ואיך להסתוות בשטח, ועוד כל מיני מיומנויות של אנשי אדמה, אבל בעיקר איך לאהוב. איך לאהוב גבר ואיך לאהוב אשה. כמו שאמר אבא של סבא זאב לבנו לפני ליל כלולותיו: "בכל הלילות אנחנו צריכים להיות קשים וחזקים, בפנים ובחוץ, בנשמה ובגוף (…), אבל הלילה הזה החתן כולו לאשתו. טוב בלב ורך בידיים וקשה רק במקום שצריך להיות". וככה הגבר של רותה אוהב אותה, ולא רק בליל הכלולות, והוא סומך מספיק על הגבריות שלו כדי להיות רך ומתוק עם אשתו, ואפילו לדבר על עצמו בלשון נקבה כשהוא מזמין את אותה להתעלסות, "שתינו דה טו אוף אס במיטה ערומות". עד שקורה מה שקורה. ויותר מזה אין מה לספר בלי לקלקל, שהרי כבר נכתב ושודר וסופר כל מה שצריך. פשוט תקראו.

"שתיים דובים" מאת מאיר שלו (הוצאת עם עובד, 369 עמ')- 79 ש"ח באתר המגדלור במקום 94 ש"ח מחיר מלא