#1 שם התלמידה: יעל בן יהודה
שם בית הספר: "אלחריזי", תל אביב
דבר התלמידה: "אני לא זוכרת הרבה מאותו יום, בו באופן נדיר ויוצא דופן למשפחת "למה-אף-פעם-אין-מצלמה-בבית-הזה?!" בה גדלתי – תועדתי רשמית ביציאה המרגשת ליום הראשון בכיתה א' (עם בובת סנופה מדובללת שכנראה לא הסכמתי להשאיר מאחור, ועוד יש לי אותה באיזה ארגז). אני כן יודעת להגיד שמאוד אהבתי (ועדיין אוהבת) ללמוד, להשתייך למסגרת ולהכין שיעורי בית מהיום להיום (חוץ מחשבון, כמובן). כך שבעיקר זכורים לי רגעים נעימים ושנה רכה ועדינה מאוד של התחלות וחברים חדשים (חלקם בחיי עד היום). לצערי הרב – צפי, המחנכת הנהדרת שליוותה אותנו לאורך כל השנה באהבה והשקעה גדולה, נפטרה בחופש הגדול, כשעלינו לכיתה ב'. אבל הספיקה לשלוח אותנו להמשך הדרך כבני אדם קטנים חושבים וטובים".
מאחלת לכם: "קחו את הזמן לאט כדי ללמוד, להסתקרן, לשאול, לגלות, לריב, לצחוק וליהנות מכל הפסקה! תכל'ס? שם הכל קורה והן הכי שיעור לחיים…"

#2

בשיק מאז ועד היום. צביה ארגוב

שם התלמידה: צביה ארגוב
שם בית הספר: "בארי", נתניה
דבר התלמידה: "מכיתה א'- זוכרת התרגשות וציפייה גדולה למפגש הראשוני עם אותיות הא"ב…"
מאחלת לכם: "היום אני שולחת 2 ילדים לכיתה א' (!). תמרה ויותם – מאחלת לכם שתהנו מאד מבית הספר ותשארו מלאי פליאה מכל דבר חדש שתלמדו"

#3

ברינג איט און. יוסי בראומן

שם התלמיד: יוסי בראומן
שם בית הספר: "יד לבנים", פתח תקווה
דבר התלמיד: "אני זוכר שכבר ביום הראשון בכיתה א', התאהבתי מיידית בילדה שהעזתי להציע לה חברות רק בכיתה ה'. כשהיא הסכימה לאותה הצעת חברות, הפסקנו לדבר מרוב מבוכה…"
מאחל לכם: "פשוט תהיו אתם, זה הכי נכון ותמיד יעבוד לטובתכם".

#4

תיעוד נדיר. מיכל גלר

שם התלמידה: מיכל גלר
שם בית הספר: "אורנים", רמת השרון
דבר התלמידה: "אז כיאה למשפחה הכי מבולגנת במזרח התיכון – אין לנו שום תיעוד מסודר של שום דבר. רק המון תמונות מפוזרות על פני שש מגירות ענקיות, אלבומים פרומים, דפים שנפרדו מהאלבום שלהם ושאר מסמכים מקושקשים. את התמונה המסורתית שלי מהיום הראשון לכיתה א' לא מצאתי כמובן. אבל בתמונה הזאת אני קצת אחרי שהתחילו הלימודים. ממש קצת. אפשר לראות את העיניים חסרות הברק והדאגה באזור המצח".
מאחלת לכם: אל תתביישו לשאול שאלות ואל תקחו את כל מה שאומרים לכם כמובן מאליו. גם אם זאת היתה המורה בכבודה ובעצמה.

#5

נפגשים בהפסקה, כן? עמיאל (באמצע) והאחים לבית משפחת גילוני

שם התלמיד: עמיאל גילוני
שם בית הספר: "יחד", במודיעין
דבר התלמיד: "אני זוכר שממש שמחתי שגיליתי שבן דוד שלי לומד איתי באותה כיתה והוא נהפך להיות החבר הכי טוב שלי עד סוף התיכון (ועד היום :)".
מאחל לכם: "אין הביישן למד! אל תתביישו לשאול שאלות, או להכיר חברים חדשים…"