27 באוקטובר, 2015

הבה לא נרגילה

כתב עת שירה חינמי שהתגלגל לידיה של עטרה אופק, הצליח לעורר סקרנות בריאה ולקחת אותה למחוזות זרים ובועטים בשמי השירה העברית העכשווית. בום!

לפעמים משהו מעורר את סקרנותך ולא ברור לך למה, כי לא מדובר בתחום שרלוונטי ישירות לחייך, אבל אתה נמשך להציץ במשהו הזה בכל זאת, ואתה מציץ ובהדרגה העיניים שלך נפקחות לרווחה עוד ועוד ואתה משתומם – מה זה? יכול להיות שבאמת יש דבר כזה? דבר יפה כזה, מיוחד ומסתורי ובעיקר חדש וטרי ובועט ומלא ניחוחות מוזרים ומרתקים, ואני לא ידעתי? אז כן, לא ידעת, אולי כי את/ה כבר לא צעיר קוצני ועדכני ועמוק בעניינים (אם בכלל היית אי פעם), ומזלך שנתקלת בדבר הזה בפייסבוק והסתקרנת (מה שלא קורה לך המון) וביקשת לקרוא את הגיליון האחרון ושלחו לך – כי הנה, מתברר שיש דבר כזה. ואם שירה פרועה ושפיצית ועומק תבוני וטירוף מילולי מגניבים גם אתכם, למה שלא תיהנו גם אתם מ"כתב-עת טרנס-הומניסטי ומטא-מודרניסטי, שקורא לחסל את המציאות הישראלית באמצעות שירה אסקפיסטית"? קחו לדוגמה את שיר המרכולת של הילה אהרון בריק (עמ' 61) שמתחיל כך:
 
   "אישון מול אישונית, קניון הזנב

   מגבון שולף מגבון

   היום נאכל, מחר נמות, גיחי"

וחלקו השני פותח כך:

   "חַבְצוֹצָלוֹת עטורות זקִיפְגוּשִׁים

   מרכינות ראש אל רכסי הריביירה

   מדי בוקר חושפות מבושים

   פרי סלילים, פעיות אלוורה"

ותגידו לי אם לא הרגשתם שהמציאות הישראלית מתחילה להיסדק.

גילוי נאות: לא מכירה כתבי עת לשירה, לא זוכרת שראיתי אי פעם את "הו!" ו"מעיין" והשד יודע מה עוד, כך שאין לי למה להשוות את "הבה להבא". אני יודעת רק שהתאהבתי, כי מצד אחד הגיליון שלהם חד וחריף וברור ומצד שני הוא כמו כתב סתרים מתוק ומשוגע שכיף לפענח, והכל בפורמט צנוע (גרסת הנייר מזכירה עיתון סטודנטים עני), מעוצב בחוכמה אלגנטית ומעודנת ומעוטר בקומץ איורים וצילומים מעניינים. אפשר להוריד את כל הגליונות מהאתר שלהם (כאן תמצאו גם דוגמית מרהיבה מהגיליון הקודם) והכל עשוי כל-כך טוב ורענן ושונה ומיוחד, שאם יש עדיין ביטאונים בעברית שמסוגלים לשנות כיווני מחשבה אצל אנשים צעירים, נדמה לי שכתב-העת הזה עשוי להיות אחד מהם (גם לילדים לא יזיק לדפדף). גרסת הנייר מחולקת חינם באתרים מובחרים בת"א (לבונטין 7, נחמה וחצי, הנסיך הקטן, המגדלור, תולעת ספרים ועוד), ב"עשן הזמן" בבאר שבע, ב"מקום לשירה" בירושלים וב"מילתא" ברחובות.  

"הבה להבא", כתב-עת לשירה עברית עכשווית ועתידית (השגחה עליונה והכוונה אלוהית: יואב עזרא, עורך: עודד כרמלי, הוצ' הבה לאור, 112 עמ') – חינם אין כסף ברחבי הארץ ובמרחבי הזמן. פרטים בדף הפייסבוק ובאתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה