לאחרונה מסתמן גל של ספרים שגיבורם, המוסר את סיפורו בגוף ראשון, הוא לוזר מוצהר אך סימפטי להפליא – וגיבורו של ג'ונתן איימס עונה היטב על התיאור. אלן בלייר הוא סופר יהודי צעיר ומתוק, אלכוהוליסט חסר-תקנה שתקוע במשבר כתיבה של ספרו השני, לאחר שהתעשר מתביעת פיצויים ושכר לו משרת אישי מושלם בשם ג'יבס (ברפרור מכוון לג'יבס ווסטר), שאיתו הוא משוטט ברחבי מדינת ניו יורק, מסתבך בצרות איומות ונחלץ מהן בשן ועין, או לפחות באף שבור. ג'יבס הנאמן אמנם מסייע לו ברוב החילוצים הנ"ל, אבל מה שבאמת עוזר לגיבורנו החרדתי להתגלגל הלאה הוא ההומור המופרע שלו. אין כמעט עמוד בלי הברקה, תובנה מרתקת או תיאור משעשע, והדובדבן שבקצפת, לקראת סוף הספר, הוא סצנת סקס ארוכה ועסיסית, מהמדליקות והמצחיקות ביותר שקראתי אי פעם ("הכנסתי אצבע לתוכה, לאט וביראת כבוד, כמו יהודי שנכנס לכנסייה"). גם אם לא מדובר ביצירת מופת ספרותית, פשוט כיף להיכנס לראש המוטרף של בלייר ולראות את העולם דרך אישוניו המורחבים, מה עוד שיוצרו מפטפט בכישרון מרהיב כזה (בעיקר במועדונים ובתכניות אירוח) שתענוג להקשיב לו גם בכתב. יופי של תרגום.

"התעורר, אדוני!" מאת ג'ונתן איימס (מאנגלית: אסף גברון, הוצ' פן וידיעות ספרים, 398 עמ') – 98 ש"ח בחנויות, 68.60 ש"ח + 12 ש"ח דמי משלוח באתר ההוצאה

זיכרון גורלי

ספר זכרונות. המזכרות - דויד פואנקינוס

הזיכרונות שלנו הם הדבר היחיד ששייך לנו באמת – מי אמר את זה? לא זוכרת, אבל המחשבה הזאת בהחלט עולה בראש ומתחזקת תוך כדי קריאה (אולי זה אפילו כתוב בספר הזה, פשוט הזיכרון שלי עצמי כבר לא משהו). גם גיבור "המזכרות" הוא סופר כושל המספר בגוף ראשון על חייו הדפוקים, אלא שהם הרבה פחות סוערים ומשעשעים משל גיבורו של איימס. ובכל זאת, זה ספר מקסים – נוגה, אטי ומהורהר, והקריאה בו מציפה את הלב ברגש. גיבור הספר מספר בו על חייו כצעיר מבולבל ומתלבט לאורך כמה שנים, שהמוטיב העיקרי שחוזר בהן הוא אובדן (של סבא, סבתא, חלומות ועוד), וכשכבר נדמה שהוא שוקע לתוך חידלון משמים, מבליח בחייו לפתע סיפור אהבה.

את ספרו הקודם של פואנקינוס, "העדינות", זנחתי באמצע: לא היתה לי סבלנות לקטעים הקטנים והלא-שייכים שקטעו את העלילה שוב ושוב, ואשר נראו לי כתעלול ספרותי זול, מתחכם ומתאמץ כדי לשאת חן (והסליחה עם כל אלה שאהבו אותו). והנה, גם בספרו החדש זרע המחבר שלל קטעים קטנים שאינם קשורים לעלילה – פיסות זיכרון של אנשים אחרים, מפורסמים יותר ופחות, חלקן מומצאות מן הסתם – אבל הפעם הקישור שלהם לסיפור חינני וטבעי לגמרי, והם בעצם אלה שנותנים לספר את שמו, ואף מגדירים את אירועי העלילה עצמה כ"מזכרות" (או souvenirs, כשם הספר במקור). ואחרי הכל, זה בעצם מה שכולנו נשאיר אחרינו. התרגום מעולה וקולח.

"המזכרות", מאת דויד פואנקינוס (מצרפתית: לי עברון-ועקנין, הוצאת כתר, 218 עמ') – 94 ש"ח, 65.80 ש"ח בסימניה