17 ביוני, 2014

בנות, הסיפור האמיתי

סרט דוקומנטרי מטלטל שתפסנו בפסטיבל הקולנוע האוסטרלי הותיר אותנו עם מושג חדש לגבי חופש, בחירה, וקולנוע טוב

התחביב המענג ביותר שלנו הוא המרמרת הקיומית. קחו לנו את שעת הקיטור היומית – ואיבדנו את טעם החיים. כל זה, עד שמגיע סרט שמעיף לנו את המוח ככה, שאנחנו נשבעים שלא תצא לנו מהפה שום מילה שלילית לפחות עד שנגיע הביתה (ונמצא חניה). ואנחנו מתכוונים לסרט חזק ואמיתי, כזה שלא רוצים למצמץ כדי לא לפספס בו אף פריים, נשאבים פנימה ומזדהים לגמרי עם כל הדמויות, למרות שעולמן רחוק משלנו מרחק שנות אור.

זה מה שקרה לנו מול "I am a Girl" (שתורגם ל-"אני נערה"), סרט תיעודי אוסטרלי שמגיע לארץ לכמה הקרנות במסגרת פסטיבל הקולנוע האוסטרלי ה-10 (אל תשאלו, לאחרונה אנחנו ממש אורי קליין). עזבו הכל, בטלו תכניות, תבריזו לחוג קיקבוקסינג, תדחו פגישות – רק אל תחמיצו את הסרט הזה, שירתק כל מי שהוא אישה, או מכיר אחת כזאת לפחות. הסרט עוקב אחרי שישה סיפורים, אקטואליים עד כאב (הם צולמו ב-2013, ולפעמים זה פשוט לא ייאמן), של שש נערות שונות ומרוחקות זו מזו: עזיזה מאפגניסטן, שאביה נרצח על ידי הטאליבן והיא מתעקשת לרכוש השכלה, בּריאני שגדלה עם אמא יחידנית בפרוג'קטס של ניו יורק ומנסה לחלץ את עצמה מהתחתית בעזרת המוסיקה, האבּיבּה מקמרון שמתכוננת לחתונה המסורתית שלה ומתודרכת איך עליה להתנהג מעתה לגבר שלה, קטי ממלבורן – שכל הכסף, השפע ההזדמנויות שיש לא עוזרים לה במלחמתה בדיכאון, קימסי הקמבודית – שכבר בגיל 12 נאנסה ("מכרה את בתוליה") ומאז היא זונה שמועברת מגבר אלים אחד לאחר, בניסיון לממן את התרופות של אמה החולה, ומאנו – מפפואה-גינאה החדשה, שנמצאת בסוף ההיריון שבגללו נזרקה מהבית, והיא עומדת ללדת בתנאים גרועים במיוחד. זה סרט שמזכיר לכולנו את הנשים הנרדפות, קורבנות האפליה, השמרנות, האלימות, הקיפוח והשקיפות, ובאותה נשימה – מנסה לתת תקווה, בזכות האישיות המקסימה והנחישות הכובשת של כל אחת מהמשתתפות.

קשה להאמין שבימים אלה, כשאנחנו מתהפכים (ומתהפכות) לצד השני בחלומות כחול-לבן (אוניברסיטה? היי טק? טיול למזרח?) יש כל כך הרבה נשים ש"חופש" או "בחירה" הן סתם מילים ריקות בשבילן, תזכורת לייאוש ולחוסר הסיכוי שאיתם נולדו. בפסטיבל הקולנוע האוסטרלי (שהוא יוזמה של שגרירות אוסטרליה בישראל, בתמיכת העמותה לחילופי תרבות אוסטרליה-ישראל AICE) יוקרנו עוד שלושה סרטים בארבעה סינמטקים (ירושלים, חיפה, ת"א וחולון) – שני סרטים עלילתיים, ועוד תיעודי אחד, כולם עם תרגום לעברית. אבל את "אני נערה" היינו נוסעים – כלומר, נוסעות – לראות גם בסינמטק מטולה. ככה זה עם נשים: שום דבר לא יעצור אותן.

הסרט התיעודי "אני נערה" – 88 דקות, אנגלית, צרפתית, חמר וטוק פיסין, תרגום לעברית.
לאתר הסרט הרשמי וצפייה בטריילר – www.iamagirl.com.au.
מועדי הקרנות בסינמטק ירושלים – 18.6 (ד') ב-18:30; 21.6 (שבת) ב-19:00.
בסינמטק חיפה – 22.6 (א') ב-19:00.
בסינמטק ת"א – 27.6 (ו') ב-20:00; 28.6 (שבת) ב-17:30.
בסינמטק חולון – 5.7 (שבת) ב-19:00.

[PSGallery=d82hh67rgu]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה