היום יש לנו משהו מיוחד בשבילכם:
ביקשנו מחברי המערכת (כולל הסנובים של הנהלת חשבונות) לשלוף תמונה וזיכרון אחד מימי הקיץ והחופשים הגדולים, שפעם נדמו לנו כנצח (והיום אפילו יותר).

פייר חבר'ה? ריגשתם:

#1 הנופשת – ענת בנדורי (בתמונה ההיסטרית למעלה)
הזיכרון – "הנה אני בחופש הכל כך גדול, בחוף "הקטן" בטנטורה, שבו אפשר היה ללכת רב הזמן במים רדודים וצלולים מהחוף ועד 'האי'. חלק קטן מישורי, חולי, רטוב ונעים למגע, שחלקו סלעי (גם נעים למגע באופן אחר) – עם המון צדפים, קונכיות, סרטנים, דגיגונים – בקיצור אוצר. לא נסענו אז ליוון או קוסטה ריקה, אז יצא ששרצנו שם עם כל בני הדודים, כל הקיץ. תמיד היה דגל לבן"

 
#2 הנופשת – מיכל רביב:

ילדת רחוב סומסום. מיכל רביב

הזיכרון – "ימי החופש של הילדות היו קסומים. כלומר, אני בטוחה שהם היו, אבל אני זוכרת רק את מרקו, רחוב סומסום, פינוקיו, ואת אבא שלי אומר לי כל הזמן שאני אפסיק לראות טלוויזיה כי בסוף העיניים שלי יהיו מרובעות"

#3 הנופשת – גלי שני:

לה שיק סה בלג'יק. גלי שני ואמא ניקול

הזיכרון – "בילדותי, כשגרנו בבלגיה, היינו נוסעים בקיץ לעיירת חוף שנקראת KONKKE. זכורים לי מאד טיולי האופניים שהיינו עושים לאורך רצועת החוף הציורית. הכי גלויה"

#4 הנופש – יוסי בראומן:

מרקו יוסי. יוסי בראומן ואמא רחל

הזיכרון – "בכל שנה בקיץ אמא היתה לוקחת אותי לקיטנה לאלמנות ויתומי צה"ל. בתור ילד שהיה קשור מאוד לאמא שלו, להיות במקום שבו הילדים והאמהות מתגוררים בנפרד מבלי להיפגש  היה סיוט בל יתואר, כך שהרגע היפה ביותר ביממה היה המפגש האקראי עם אמא בדרך לחדר האוכל. באחת הפגישות האלה עבר שם צלם ותיעד אותנו, את הילד הקטן עם פנים אדומות מבכי וחיוך של אושר (ששרד בדיוק שתי דקות), ואת אמא שלו. מרקו רוסי זה אני"

#5 הנופשת – רוני רינגל:

קדס גירל. רוני רינגל

הזיכרון – "הנה אני אוכלת ארטיק בפארק הירקון. בחופש הגדול, כל סופ"ש סבא וסבתא היו לוקחים את כל הנכדים לפארק המשחקים שם. כמובן שהגרביים וה-KEDS היו שיא האופנה אז"

#6 הנופשת – דנה פרץ:

תמיד חברה באגד. דנה פרץ

הזיכרון – "אני בעיקר זוכרת את עצמי הולכת במשך חודש לקיטנה של ילדי אגד עם ההמנון על בסיס שירו של אריאל זילבר: 'רוצה להיות חבר של קבע, בחברה של אגד באר שבע. לנהוג על  הטיגרים אשר מסתובבים בעולם!'"

#7 הנופש – עופר שני:

הכי כיף עם סבא וסבתוש. עופר שני

הזיכרון – "אני זוכר את סבי וסבתי לוקחים אותנו בימי שבת בבוקר לטיול על הטיילת בתל אביב בחורף ולחוף הים (חוף גורדון) בקיץ. כשהיינו הולכים לים – זכור לי במיוחד סלט ירקות קצוץ עם כוסברה שסבתא שלי היתה מביאה. בחורף, אחרי הטיול הרגלי היינו מגיעים לפונדק הבירה שליד כיכר דיזנגוף (החלק הזה של דיזנגוף היה בזמנו סגור למכוניות בימי שבת בבוקר). סבא היה שותה בירה. אנחנו היינו מרוצים"

#8 הנופשת – מיכל גלר:

ילדת שוקובו. מיכלי גלר

הזיכרון – "זוכרת היטב את הקיץ שבו נולד השוקובו. אירוע מכונן בחיי. היינו אז רושמים במכולת השכונתית ובסוף אוגוסט אבא שלי בא אלי עם החשבון ושאל אותי 'את רצינית?'"

#9 הנופשת – יעל בן יהודה:

כולם נסעו לג'מבו. יעל בן יהודה

הזיכרון – "הנה אני, עם קשת אדומה (שחליתי עליה!) ואינסוף נמשים שיוצאים בעיקר בקיץ (או כמו שאמא שלי קראה להם – 'נשיקות מהשמש'), יושבת לצילום "מקצועי" שקיבלנו הביתה מקייטנת אוניברסיטת ת"א או הכפר הירוק. סבלתי שם מכל רגע… גם בגלל שהייתי כל כך רגישה לשמש ולחום, גם כי פחדתי לשחות (עד היום!), אבל בעיקר כיוון שיום ההולדת שלי תמיד נופל על החופש הגדול – כשכולם כבר נופשים בחו"ל או מחנה קיץ (ואני רק רציתי לקבל בלונים ושלט מביך כזה לבית ספר… חלום!)"

#10 הנופשת – מירב נעים:

המטרה: ארטיק מטרה. מירב נעים

הזיכרון – "כשהייתי ילדה, ההורים היו לוקחים אותנו בכל קיץ לאילת יחד עם קבוצה של חברים. אני זוכרת שהעברתי את כל החופשה משחקת בחול ומבקשת מאבא שלי לקנות לי בכל יום ארטיק  מטרה שהיה (ועדיין!) הארטיק האהוב עליי… ואז, יום אחד כששיחקנו בבריכה, ההורים הודיעו לנו שהם עשו לנו הפתעה והאריכו את החופשה באילת ביום נוסף! אנחנו צהלנו והשתוללנו מאושר, אני בטוחה שאפילו אם אראלה הייתה מתקשרת זה היה פחות מרגש מאותו רגע!"

#11 הנופשת – איילת שררה:

ברב-אבא, אין כמוך בעולם! איילת שררה

הזיכרון – "תמיד כשאנחנו עוברים על אלבומים ישנים בבית ומגיעים לתמונה הזו, אמא שלי קופצת ואומרת – 'זה ביום שאבא שלך לקח אותך לבד לטיול!'. השנה היא שנת 81', בתקופה שאבות עוד לא הסתובבו בהדר וגאון עם מנשאים ועגלות, ובטח לא אבא שלי, אבל באותו יום קיץ חם הוא לקח אותי לגן השעשועים ואפילו קנה לי בלון של ברבאבא, לא הייתה מאושרת ממני! אבא, הסטנדרטים שלי קצת השתנו, בא לך לקחת אותי לטיול בסנטרל פארק?"