החיים בעיר, ועל כך אין ויכוח, מגיעים עם מגוון יתרונות בילט-אין. את החסרונות, מן הסתם, אנחנו נוטים שלא לראות מבעד לענני האוויר המזוהם. אבל גם הם שם, ובשפע, ובראשם היעדרו של הירוק. רובנו מתמודדים איתו באמצעות קיטורים ורכישה חסרת מעצורים של מזון בריאות. אלה שלא מסתפקים בזה, ומתגעגעים למגע הטורייה או לצליל הממטרה – ישמחו לדעת על האופציה של "ללכת עם ולהרגיש בלי" – לטפח גינה קהילתית בלב העיר.

התארגנות "גינות קהילה בישראל", כך סיפר לנו הפעיל יונתן היימן, הוקמה על ידי פעילים שביקשו לעודד את תפיסת הקיימות (Sustainability): פעילות המקדמת אורח חיים מקיים לאורך זמן, מבלי לפגוע בדורות הבאים. כיום פועלות גינות קהילתיות בכל רחבי הארץ (ירושלים ות"א שולטותתתת), כך שהתושבים מוזמנים לטפח ערוגת ירקות או פרחים משלהם ולהיעזר בצוות מדריך בנושאי תאורה, השקיה, סוג הזרעים, העונתיות וכד'. כל גינה נוהגת על פי המודל המתאים לפעילים בה: יש גינות שלא גובות תשלום כלל, אחרות גובות תשלום חד פעמי, או תשלום חודשי לכיסוי העלויות. נכון להיום, רק בעיריית תל אביב קיים נוהל מסודר לגינות הקהילתיות, אבל הפעילות מתרחבת והולכת.

זו ההזדמנות ללכלך קצת את הידיים וליהנות מברוקולי, חסה וכרוב שהזעתם בשבילם. הילדים, אם יש לכם כאלה, ייהנו מייצור של קובבות בוץ אותנטיות, ואתם תוכלו סוף סוף להרגיש את החיבור לאדמה, בלי תיווך של אספלט. אגב, לא מוכרחים להיות ירוקים באקסטרים ואין חובה לתחזק מיכל קומפוסט ביתי. בואו, תנו מבט של ריספקט בערוגות המוריקות שסביבכם וקחו מגרפה ליד. כל השאר, כמקובל בסיפורי אהבה, כבר יקרה לבד.

למאגרי מידע אלקטרוניים על גינון קהילתי, כולל פרוצדורות, אנשי קשר, ספקי ציוד ושתילים וכד' – Israel-Gardens
למפת הגינות הקהילתיות הפעילות כיום – עברו לכאן

גינה לי חביבה. השלטים מהגינה הקהילתית שלנו