27 ביוני, 2013

אל תעבירו לי שיחות, אני ביפו

מרמלדה מכריזה על סימון שבילי בריחה בריאים באמצע היום, ככה סתם, מהמשרד ובחזרה. והפעם: טסנו ליפו. נתראה בעוד שעתיים

אל תגידו שזה לא קורה לכם: הרגע הזה שבו אתם יודעים – בוודאות! – שעוד דקה מול המסך במשרד תזיק לבריאותכם בצורה בלתי הפיכה ומצערת מאד. זה קרה לנו השבוע, ובניגוד להרגלנו – לא נאבקנו בדחף אלא, פשוט, קמנו ונסנו על נפשנו. הודענו שנחזור תוך שעתיים, ועפנו בלי לדעת לאן.

והרי החדשות:

1. קודם כל, הנסיעה על הטיילת של תל אביב-יפו וכל הכחול הגדול בעיניים (כבר שווה ערך לחפיסה משפחתית של ציפרלקס)

2. מיד אחריה – עצירה לקפה קר ממש מול הים, ב"קסיטה" – בית קפה ובר בירות במיקום מושלם פלוס פלוס (ואחיו הצעיר של הקאסה נובה) ממש על הכניסה הצפונית לנמל.

3. משם, אחרי סשן הרהורים קצר מול סירות הדייגים, המשכנו לביסטרו 60, לצורך טיפול קצר מועד באומלט פירות ים (שנקרא כאן "בוקר ימאים"). לשמחתנו, מוחמד היה במשמרת ועבר בין יושבי הקפה עם קופסת פרלינים, סתם כי התחשק לו.

4. לקינוח, קפצנו לחלון העוגיות המפורסם ברחוב הצדף 7, רק כדי לחוות שברון לב לנוכח החלון המוגף וחבורת השיפוצניקים החרוצה שקדחה במקום שהיה פעם ממלכת המאפים הסודית של ציון בלולו. רשמו לפניכם: חלון העוגיות הסודי היה כלא היה, המקורות שלנו טוענים שבלולו טס לחו"ל והנכס נמכר. הלך על העוגיות.

5. כדי להתמודד עם החדשות הקשות, המשכנו לשדרות ירושלים וככה, בעמידה, שלקנו מלבי חלבי אלוהי אצל שלומי ומורן, דור שלישי ל"מלבי צהלון/דג'אני", הטוען לכתר המלבי המשובח בתבל. הלכנו על הגרסה החלבית בכוס זכוכית, עם שלולית באדום זרחני מלמעלה, והעפנו את רמת הסוכר שלנו לשמיים. חזרנו למשרד בדיוק אחרי שעתיים, חביבים יותר לבריות וראויים למאכל אדם. תהיי בריאה יפו, כמה טוב שאת בסביבה.


*  קפה קר – 16 ש"ח, ב-"קסיטה", רציף העלייה השנייה, בכניסה הצפונית לנמל יפו, פתוח כל השבוע בין 07:30-00:00.


* ארוחת "בוקר ימאים" – 55 ש"ח, ב-"ביסטרו 60", שערי ניקנור 25, יפו, פתוח כל השבוע מ-08:00-00:00.


* מלבי חלבי – 9 ש"ח (לקחת) או 12 ש"ח (בכוס זכוכית, במקום). מלבי פרווה – 8 ש"ח, מלבי שוקו – 9 ש"ח; ב"מלבי דג'אני", שד' ירושלים 96, יפו, פתוח כל יום בין 11:00-20:00; ששי-שבת בין 10:00-19:00.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה