אין חג שמח יותר מחנוכה. בלי צום לפני, בלי לקחת קל-בטן אחרי (וכמה שיותר קלוריות – נחשב יותר מצווה). לא חייבים לחכות שדוד יונה יקרא את הקטע הגס שלו בהגדה (ערום ועריה, נורא בוגר) בשביל להתחיל לאכול, ובעיקר – אפשר סוף סוף לחלק את המפגש המשפחתי עם החיבורים הבלתי אפשריים משני הצדדים – לשמונה ערבים נפרדים. גאון מי שמזג שם את השמן. ככה אף חותנת לא נעלבת, אף בן דוד לא נאלץ לשבת על השרפרף של המטבח, ובכל הדלקת נרות מחדש – אפשר לשחק אותה "זו הסופגנייה הראשונה שלי החג".

והשנה, דקה אחרי שהתנדבנו לארח חברים בנר רביעי ואחיינים בנר שישי, קלטנו שיש לנו הכול – מתכון ללביבות, קונדיטוריה לסופגניות, קול שני למי ימלל  – הכול, חוץ מחנוכיה ייצוגית. עד שנירש את זו מהכסף שעוברת במשפחה, פנינו לחפש לעצמנו חנוכיה כיפית, שהולכת טוב עם דירה אקלקטית ולא מחייבת (רוצה לומר: לא ניקינו כבר שבועיים) ותעזור לנו לפתוח מסורת חדשה משלנו. אז נזכרנו במגזין האינטרנטי המשובח – Design Milk, שמצליח תמיד ללקט מהרשת את מיטב העיצובים המודרניים והטריים מכל העולם, בכל תחום אפשרי (אמנות, ארכיטקטורה, ריהוט, אופנה, טכנולוגיה ועוד), אפילו יודאיקה. ובאמת, תחת הכותרת modern menorahs חיכה לנו מצעד חנוכיות צבעוני ושמח: יש אחת בצורת גפרורים (בתמונה) שעשויה מעץ אלון בהיר וקני שמן הניתנים למילוי מחדש; יש אמורפית אחת שעיצב קארים ראשיד עבור מוזיאון היהדות בניו יורק; יש חשמלית מפלסטיק שהיא בכלל מנורת קריאה; ויש יפהפייה אחת מקני בטון נפרדים בצורות שונות, שעיצבה מרית מייזלר מישראל וניתנת לסידור מחדש איך שרוצים.

בין אם תזמינו אחת לשנה הבאה, תקנו מסורתית באחת מחנויות המוזיאון, או תשתמשו הערב בזו שהוכנה בגן מקליפות של אפרסמון ופקקים של אורנג'דה – שיהיה לכולנו חג שמח, עם המון אבקת סוכר למעלה וגל חום נעים שפורץ מבפנים.

חנוכיות מודרניות – 13-600 דולר (לא כולל משלוח)
להשיג דרך המגזין האינטרנטי Design Milk (מתחת לכל מנורה תמצאו קישור לחנות המקוונת המתאימה לה)

נראית אחרת בכל הדלקה. חנוכיה מאתר Design Milk (עיצוב: מרית מייזלר)

יודאיקה מודרנית. חנוכיה מאתר Design Milk (עיצוב: Moooi)