לנו זה קרה עם הצפייה הראשונה בסרט הקאלט "שירלי ולנטיין" (סקס והעיר הגדולה, הגרסה הגריאטרית). כמו שירלי הגיבורה, התאהבנו בשנייה ביוון. בנופים, בססגוניות, בטמפרמנט של המלצרים ובעיקר בסלטים המרעננים, שכל מי שחוזר ממיקונוס לא מפסיק לברבר עליהם. עד שנאסוף את עצמנו (פלוס 3,000 נקודות באל-על) ונשתקע כמו שעושים בחוכמה כל חברינו לאחרונה, למשך חצי אוגוסט באיזה חוף מבודד, החלטנו לנחות בדבר הכי קרוב שמצאנו באזור – מסעדת קלמטה בלב יפו העתיקה. הכי יאסו.

במתחם כיכר קדומים שהתחדש לאחרונה – תמצאו טרסה גבוהה, פרחונית ורומנטית, שנראית כאילו נלקחה היישר מהסט של זורבה, צופה על הכיכר ומשמשת כקומה הראשונה של המסעדה. מעליה גרם מדרגות אבנים תלול מעט, יוביל אתכם לקומה השנייה ולמבנה אבן עתיק המציע נוף מושלם: תמונה מלאה של נמל יפו והים, שורה ראשונה באמצע, כסאות טובים. התיישבנו במקרה מול החלון והמזגן הכי שווים במקום הקטן, מוכנים לזלול את כל התפריט, המציע מנות מוקפדות בגדלים משתנים ובהשפעת מטבחים ים-תיכוניים (מיפו ועד אתונה). לבסוף החלטנו פשוט למלא את השולחן מכל מה שיש לשף רועי גנצ'ולה ("אחד העם טאפאס בר", "הרברט סמואל", "רפאל") להציע לנו: סלט קרעי מוצרלה ובאפלו, עגבניות ושומר (42 ש"ח), סלט שוק עם סלקים צרובים על הפלנצ'ה, פלחי הדרים ופרג (28 ש"ח, משובח!), וכמובן חוריאטיקי  שזה סלט כפרי-יווני עם זוקיני, אגוזים וגבינת המאירי (37 ש"ח). בהמשך חלקנו מנת פירות ים עדינה של שרימפס בקערת חרס עם יין לבן וזוקיני (60 ש"ח) וגם נקניקיית טלה עם תבשיל תפו"א, בצל הגינה וקורנית (66 ש"ח). לאורך כל הדרך ליוו אותנו לחם זיתים כפרי וטרי עם מטבלים מעולים שלא רצינו שייגמרו, יין הבית בקראף (62 ש"ח) וקוקטיילים קיציים (הסנגריה הלבנה עושה את העבודה ומכניסה מהר למוּד של סירטאקי).

לא עזבנו בלי ללקק עד הסוף את הכנאפה הביתית החמימה (28 ש"ח), וגררנו את עצמנו צוהלים ומזמזמים "מונו… מונו…" ברחבי הכיכר. לקורא שמעון פרנס, עכשיו אנחנו הכי מבינים את הראש. מתי "בטברנה" חוזרת?

KALAMATA – מסעדה ים-תיכונית (שימו לב: התפריט התחדש בדיוק לפני שבוע, ונמצא מעודכן בעמוד הפייסבוק).
כיכר קדומים 10, יפו העתיקה, טל': 03-6819998.

יוון זה כאן. KALAMATA

מרגישים ברודוס. KALAMATA

אני לבד וטוב לי, מונו מונו. KALAMATA