עכשיו, כשאבן גבירול הופך מידי יום ליותר ויותר נחשק, באופן טבעי מתעורר הצורך לפינות מסתור ומנוחה. מצאנו אחת מיוחדת. כמעט בלעדית. לא קרה שבאנו והיא היתה תפוסה.

הספסל נמצא בסמטה מקסימה ושקטה המחברת בין רחוב אבן גבירול לרחוב מרים החשמונאית. שבו והביטו ימינה. התעמקו בפתח הצר בקצה הסמטה שחושף פסיק מרומז מרחוב אבן גבירול: חמישה צעדים של אבא ובת, נושאים שקיות כבדות מלאות תפוזים וקלמנטינות. מיקי בוגנים חוזר בצעדים זריזים למספרה שלו עם הפוך ביד אחת וטלפון נייד בשנייה. רופא בחלוק לבן ממרפאת השיניים הסמוכה חוצה את הרגע מלווה באישה וילדה שהולכת מעט אחריהם. נער שרוכב במהירות על אופניים כמעט מתנגש בהם.

פינה באוש כבר עשתה את זה לפנינו. הציבה על הבמה קיר גדול ובו פתח של דלת. מאחורי הקיר התנהל ריקוד ואנחנו, הצופים, ראינו רק את הצעדים שנרקדו מול הדלת. את כל מה שלא ראינו רקדנו לבד. קבענו בעצמנו איך הכי טוב להמשיך את התנועה שהתחילה מול הפתח והסתיימה כמה מטרים משם.

בסמטה הצרה אנחנו יושבים ומנחשים את הריקוד של אבן גבירול.

ספסל בסמטה נסתרת – קצת אחרי רחוב פנקס (לכיוון צפון), תל אביב