טרומן קפוטה מספר באחד מיומני המסע שלו איך הוזמן לאיטליה ב-1968 לשוט על יאכטה עם חברים איטלקים וברגע האחרון עקב מוות במשפחתם נאלצו לבטל את השיט. למרות הטרגדיה הם התעקשו שהיאכטה תעמוד לרשותו. הוא מתנצל בחינניות בפני קהל קוראיו בניו יורק טיימס על הגרנדיוזיות של יאכטה עם שלושה אנשי צוות שעמדו לרשותו ומפליג בים האגאי ובים התיכון. אני לעומתו הפלגתי בתפקיד, יצאתי לשיט בן שמונה ימים עם המשפחה לה אני מבשל. מה אני אגיד לכם אני אוהב את הים, את השקט ואת הסערה הטמונים בין הגלים, את האופק האינסופי את השקיעה ואת הזריחה. לקפוץ מהירכתיים ראש למים הכחולים הצלולים והצוננים, לשנרקל ולהוציא מהמים קיפוד ים  טעים עד מאוד.

חיים יפים, מישהו? ניר פלר מבשל ומטייל ביוון

שטתי בים האגאי כשעל ברכי מונח כל רגע פנוי "זורבה היווני". סיפור על אינטלקטואל צעיר הפוגש זקן יווני בשם זורבה, פרא אדם, החיבור בין שניהם יוצר רגעים רבים של חוכמה יופי ואהבה. באופן מסוים מערכת היחסים בינהם הזכירה לי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה שקראתי לפני שש עשרה שנים. היה לי חיבור עמוק ויוצא דופן עם הספר וכמה צרופי מקרים מרתקים. בשעת שקיעה ראיתי לפתע להקת דולפינים מלווה את היאכטה, דקות ארוכות של אושר ילדותי צרוף. כשחזרתי לספר, דקות ספורות אחר כך, זורבה מספר על להקת דולפינים שמלווה את סירתו.

כל לילה עגַנו במפרצון אחר על חופו של אי, ושני לילות שהינו בקוסדאסי, טורקיה. עיר די משמימה כשלעצמה, אך לא רחוק ממנה שוכן אתר עתיקות מהמרשימים ביותר בעולם. אפסוס – מהמאה ה-1 לספירה, ארמונות אמפיתאטרון, מרחצאות, ספרייה, פרסקאות ופסיפסים מרהיבים. צבעוניים וחיים כאילו לא נוצרו לפני מאה שנה.

מזכיר את הכניסה לבניין שלנו. ניר פלר מבשל ומטייל ביוון

סמוס, פארוס, אנטי פארוס, אמארגוס – באמארגוס יש מנזר שתלוי על מצוק מעל הים בגובה 300 מטר, לא יכולתי שלא לחשוב מי החליט לבנות דווקא שם? במעלה המדרגות שבסלע בדרכנו אל המנזר קטפתי מרוות סלע, קורנית ושומר בר ואחרי סיור קצר בין חדרי התפילה ואייקונות יווניות אורתודקסיות הגישו לנו רחת לוקום שושנים, מים צוננים וליקר קינמון.

קיסריה, האורגינל. ניר פלר מבשל ומטייל ביוון

שמתי לב שכאשר אני יורד מהיאכטה וחוזר ליבשה בעצירות הביניים, בין ישיבה לעמידה נוזל שיווי המשקל באוזניים שלי משייט לו וראשי כמו זז מצד לצד. מלבד זאת לא סבלתי משום תסמין של מחלת ים והתגליתי כמלח מן המניין.

ורטיגו שלום. ניר פלר מבשל ומטייל ביוון

בישלתי במטבח הקטן והמאובזר כמעט כל ערב, עניין מאתגר ולא מלהיב במיוחד ובין לבין כשהפלגנו בים ישבתי על הסיפון וקראתי. אין אינטרנט, אין טלפון, אין עיתונים, רק שקט ושלווה, בריאות הגוף והנפש.

כששבנו למיקונוס בשעת בוקר מוקדמת הייתי צריך להכין ארוחת צהריים קלה, נסעתי עם הסיטרואן 1 האדומה השכורה לעשות קניות ומלבד חסה ערבית יפהפיה – לא מצאתי יותר מידי. קניתי אנשובי בשמן זית, לימונים ושישיית ביצים אורגניות וחזרתי לוילה מימוזה – להכין סלט קיסר:

קיסר נולד. חסה ערבית מושרית היטב

מצרכים:

ארבעה ראשי חסה ערבית יפים מוצקים ורעננים

רבע כיכר לחם לבן או חלה

2 כפות שמן זית

2 חלמונים

אנשובי משומרים

1 לימון

1 כפית מחוקה חרדל דיז'ון

1 כפית חומץ בן יין

¾ כוס שמן חמניות, קנולה או בוטנים מאיכות מעולה

מלח

פלפל

250 גרם פרמז'ן

איך מכינים:
1. להדליק תנור על חום של 180 מעלות צלזיוס, לקרוע לחם לקוביות של 2-3 ס"מ, לערבב עם 2 כפות שמן זית להניח בתבנית אפייה בשכבה אחת ולהכניס לתנור לכ-עשרים דקות או עד שנהיים קרוטונים פריכים.

2. אם אפשר אז מלאו את כיור המטבח במים קרים. הסירו את העלים החיצוניים של החסה (בערך רבע מראש חסה אחד) והתחילו להפריד את העלים ולהשליכם לכיור. הרעיון הוא לשטוף את החסה ששורצת בחרקים חול ושאר חולירעות. ערבבו את החסה בידיים בעדינות, הוציאו אותה מחוץ למים, רוקנו את הכיור, מלאו אותו שוב וחזרו על התהליך עד שהמים נקיים. שמרו את העלים בקערה גדולה מכוסים בנייר מגבת רטוב וכך תשמרו על פריכותם במקרר מבלי שיתייבשו.

3. במג'ימיקס או בבלנדר שימו את החלמונים, האנשובים (אני אוהב מאוד אנשובי ומשתמש בלפחות שישה פילטים גדולים, שימו כמה שבא לכם), חרדל, גרידה מלימון אחד, מלח ופלפל. הפעילו את המכשיר עד קבלת קרם חלק בצבע בז'. עכשיו יש לזלף את השמן פנימה בזרזיף דק דק עד לקבלת משחה מיונזית. תטעמו, תוסיפו מלח או פלפל, את כפית החומץ ומיץ מלימון אחד, ערבלו וטעמו שוב. שמרו במקרר.

4. כשאתם מוכנים לאכול את הסלט – קרעו את החסה בידיים לחתיכות גדולות, הוסיפו את הקרוטונים וערבבו עם הרוטב בתנועות עדינות ומלטפות כדי לא למעוך את העלים. גרדו פרמז'ן מלמעלה ובתיאבון.

5. אפשר לשדרג ולהפוך את הסלט לארוחה עם פרוסות של חזה עוף שתצרבו במחבת.

[PSGallery=6ou1n6byy9]