21 בפברואר, 2021

האמת הגלויה

גלויות עם ציטוטים נבחרים משיריה של לימור ויסברג כספי, מזכירות לנו בכל מקום ורגע שאנחנו לא לבד בסירה הסוריאליסיטית הזאת שנקראית החיים. גלויה אחת שווה אלף חיסונים

הוצאת לנו מהפה. גלויית "לִפְנֵי שְׁנֵי פִּהוּקִים עָמַדְתִּי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ", לימור ויסברג כספי

אחרי תקופה ארוכה שאנחנו לא מפסיקים לשתף אחד את השניה בענייני השפעות חיסונים, ושאלות ותשובות כמו "נו, כאב?" או "היית יומיים במיטה??" או "לא הרגשתי כלום! אקמול אחד ויצאתי לריצה" או "אני די חלושס…חצי-קורונה כזה" – נזרקות מעל ראשים באוטובוס – יש לנו הכרעה: אצל המתחסן הארצישראלי המצוי, התגלו תסמיני חשיפת רגשות, קשב יתר לגוף, אמפתיה (בניחוח התנשאותי) כלפי הבא אחריו בתור ושפע זמן (לפחות 48 שעות) להתכנסות ולרחמים עצמיים. ואם אתם מזהים את עצמכם בשיח הסימפטומטי הזה, אתם כנראה על אותו דף עם המשוררת הכי חשופה ושיתופית ברשת, שמפרקת ובונה מחדש כל כאב, לימור ויסברג כספי. או ליתר דיוק על אותה גלויה.

את דף הפייסבוק המופלא "פואמס" שהקימה בקיץ 2015, הכרנו לכם כאן בעבר, מעט אחרי שהתמכרנו לחלה המתוקה שהיא אופה ומפרסמת (עד היום) בכל שישי: פואמה קצרה, קולעת ונגישה על רסיסי-חיים, זיכוך של רגעים שמוכרים לכולנו, מתובלים בהומור מושחז או עצבות ממכרת, ותמיד – בליווי דימויי יפה ומשלים שלימור מעצבת בהתאמה, ומוסיף עוקץ קטן משלו. שווה להתמסר. מאז, צבר העמוד תאוצה, תגובות ועוקבים, לימור זכתה בהוקרה רבה (כלת פרס משרד התרבות למשוררים בתחילת דרכם, זוכת "צרצרפיס" של מפעל הפיס, תגלית השנה בתרבות של אתר "סלונה") ואף הוציאה ספר משיריה, שקיבל את הדירוג הנחשק "טוב/גבוה" ב"מוסף הארץ" וכמעט אזל עוד בטרם הודפס.

שיחה שקיימה לאחרונה עם חברה הובילה את לימור לרעיון כי נראה שיש טעם ורצון "להחזיק את השירים שלה בידיים", ואולי כדאי לפרסמם בפורמט שיאפשר ליהנות ולשאוב מהם השראה מיידית יותר. כך נולדו בדצמבר מארזי הגלויות היפהפיים שלה – Poemscards, בהם תמצאו ציטוטים שמעבירים את תמצית השיר במשפט אחד, מעין "מסלול המראה" או "לב השיר כולו" (וכן, זו בדיוק כוונת המשוררת). כל מארז מבין ה-4 שיצאו בינתיים לאור, מוקדש לגווני הדימויים השונים, ובכל אחד 10 גלויות עם המשפטים הכי אהובים ומצוטטים, אלו שקיבלו כבר חיים משל עצמם בתגובות הקוראים.

כמו למשל: "וְתִזְכְּרִי שֶׁתָּמִיד עָדִיף לְהַרְגִּישׁ מִלֹּא לְהַרְגִּישׁ" / "יָשָׁר רָאוּ עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ כַּמָּה אַתָּה נִפְלָא" / "מָה יוֹתֵר חָשׁוּב? מָה שֶׁבֶּאֱמֶת קָרָה? אוֹ מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִקְרוֹת וְלֹא קָרָה?" / "הַחֵלֶק הֲכִי חַי בַּגּוּף שֶׁלָּךְ זֶה מָה שֶׁהוּא עוֹד יַעֲבֹר" / "שֶׁנִּתְעוֹרֵר יַחַד. וַאֲנִי לֹא מְדַבֵּר אִתָּךְ עַל שֵׁנָה"; או הפייבוריט שהכי מדבר אלינו ועלינו: "לִפְנֵי שְׁנֵי פִּהוּקִים עָמַדְתִּי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ". ליידי, את הקול של דורך.

את כל היופי הזה הזה אפשר לסדר על הקיר, להצמיד למקרר ולחייך בכל פעם שאתם פותחים (וזה לא מעט, בואו), להדביק מאחורי כל דלת ולשאוב תעצומות בדרך החוצה, או לצרף כברכה למתנה (פחחח, כאילו שנצליח לוותר על אחת). ואפשר גם להשאיר ליד המיטה, לתזכורת מדדיטיבית לפני השינה, שאתם לא לבד בסוריאליזם הזה. לימור פשוט הוציאה לנו את החיים מהפה.

הנה מאמי, תראה מה מיסגרנו לך כמתנת סיום-מנה-שניה: "אֵיךְ אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקִים בִּכְאֵבִים כְּדֵי לְהִתְחַמֵּק מֵאַחֲרָיוּת הֱיוֹתֵנוּ". כשגלויה קולעת בול.

מארזי גלויות של לימור ויסברג כספי – 40 ש"ח למארז (10 גלויות), שני מארזים ב-70 ש"ח, 3 ב-85 ש"ח, 4 ב-95 ש"ח. הספר "מפה לשם כבר נהיה מחר" (עורכת: אגי משעול) – עכשיו ב-50 ש"ח
להשיג בחנות המשוררת Poemscards, לשירים נוספים ועדכונים – עקבו אחר "פואמס" בפייסבוק ובאינסטגרם