מהודעה להודעה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית, התבהרה התמונה שאנחנו די לבד בחול המועד וכל אחד כבר מצא לו כיוון אחר להתחפפות. רגע לפני שמתפזרים ולא מתראים עד פסח – נולדה יוזמה לטיול גיבוש חוצה משפחות ומכוניות. וכך, בשבת האחרונה שבה השבילים עוד לא לגמרי פקוקים במיטיבי לכת, מצאנו את עצמנו בשמורת תל דן הצפונית והיפהפייה שלמרגלות קיבוץ דן באצבע הגליל.

בעלון ההסבר קראנו שהאזור קיבל את השם "ארץ פלגי המים", על שום ריבוי המפלים והנחלים שזורמים בשמורה, שופעי מים בטמפרטורה מושלמת היישר מהחרמון אפילו בעונה הכי שחונה, שהופכים את המסלול לטיול הכי שוורצוולד שאפשר. בכניסה תוכלו למלא בקבוקים ממיכל מי שתיה קרירים וטעימים ולהתחיל לצעוד בשביל מרוצף דק עץ רחב שנסלל לפני שנה עבור עגלות ומוגבלים בתנועה, וכולל טריליון ספסלים לעצירות נשנוש הכרחיות. במרחק כמה צעדים, תגיעו לצומת משולט המציע 4 מסלולי הליכה באורכים שונים (בין 45 דק' לשעתיים וחצי, תלוי במדד העצלות ואספקת הבמבה); ואפילו הצעה למסלול מקיף שמשלב אתרים היסטוריים לאלו שבאו בשביל העתיקות הביזנטיות שבשמורה (מנחם, זה בשבילך). בכל דרך שתבחרו ילוו אתכם צמרות ענקיות שעושות הרבה צל, צמחייה משגעת (אז ככה נראים עצים ששותים טוב), ושילוט חמוד שמלמד איך נראה דולב מזרחי, ער אציל, שיחי פטל ערברבה שעירה, ועוד מיני צמחי בר שמצחיק לצלם לידם את בן המשפחה עם התסרוקת הכי דומה. אל תפספסו את גזע "עץ פו הדוב" הציורי והגדול שיעסיק את הילדים בחיפוש אחר חזרזיר והחבורה. משם שווה להמשיך אל חורשת "גן עדן" – יער של עצי דולב עתיקים ובריכות זעירות (שקט, כאן נרגעים). למרות שהשומר הזהיר כי בריכת השכשוך שבסוף המסלול (היחידה בה מותר לטבול) קצת יבשה עכשיו, הגענו מונמכי ציפיות רק כדי לגלות שלא יבש ולא נעליים (ותורידו גם גרביים): הכנסנו את הרגליים למים שציננו מיד החום, עשינו מלחמת שפריצות וגרמנו לסבתא להרטיב את הטוסיק.

לקינוח, חזרנו לחנות המזכרות והגלידות שבכניסה, שכל הכנסותיה הולכות ישירות לתרומה לרשות הטבע והגנים (המגנום הכי מוצדק שאכלנו), החלפנו תמונות בוואטסאפ ונשבענו שחייבים שוב בחורף. מנחם לא הספיק לעבור בטחנת הקמח.

לפרטי הגעה ושעות – שמורת תל דן

ארץ פלגי המים. שמורת תל דן

הדרך היפה והסלולה. שמורת תל דן

תרימו ת'עיניים. שמורת תל דן

מחפשים את טיגר. שמורת תל דן

דק רחב ונעים. שמורת תל דן

[PSGallery=dfgk8cemtn]